או"ח א' סימן י"ב
כוונה בקדיש ובאמירת אמן
במענה למכתבו להו"כ מרן עט"ר הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל, הנני להודיעו כי מרן (שליט"א) זצוק"ל הוסיף ברכתו כי אכן חפץ ד' בידו יצלח לעורר אחב"י להתחזק באמירת אמן ובזכות זה יקרע גזר דינן של ישראל.
ובמענה לשאלותיך נצטוויתי להודיעך:
בענין הכוונה בקדיש – יש לכוון כמ"ש הטור והוב"ד במ"ב (ריש סימן נ"ו).
הנוסח הוסד ע"פ המקרא "והתגדלתי והתקדשתי" (האמור ביחזקאל) – שאז יתגדל שמו של הקב"ה דכתיב "ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד".
בענין הכוונה באמירת אמן – כבר ציין כת"ר לדברי השו"ע (סי' קכ"ד ס"ו) "יכוין בלבו אמת היא הברכה שבירך המברך ואני מאמין בזה". ויש לנהוג כפי שכתב המ"ב (בס"ק כ"ה) שכוונה זו יכוון בברכת ההודאה, ואילו בתפילה צריך לכוון אמת היא וגם אני מתפלל שיהי רצון שיקום הדבר. בקדיש יש לכוון על העתיד לבא שיאמנו דבריו – כפי המבואר שם במ"ב.