או”ח א’ סימן ב’

הכותב בשמאל ורוב מלאכתו בימין  על איזו יד יניח תפילין

בשו”ע או”ח (סי’ כז סעיף ו) כתב שאם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עושה בשמאלו, או כותב בשמאלו ושאר כל מעשיו עושה בימין, יש אומרים שיניח תפילין ביד שתש כחה, ויש אומרים שהיד שכותב בה חשובה ימין לענין זה ומניח תפילין ביד שכנגדה, והוסיף שם הרמ”א דהכי נהוג. ומבואר דלדעה קמייתא (שהיא דעת הרא”ש בשם סה”ת) אין שום מעלה לכתיבה משאר מלאכות, ואזלינן בתר רוב פעולות האדם, שאותה יד שהוא עושה את רוב פעולותיו, חשיב ימין, והיד שכנגדה היא זאת שתש כחה ומניח בה תפילין. ולדעה השניה (שהיא דעת הטור והסמ”ג והג”מ בשם רבי יחיאל) אזלינן בתר כתיבה. דכיון דכתיב וקשרתם וכתבתם משמע דבאותו יד שכותב בה צריך לקשור את התפילין על היד שכנגדה, ואזלינן בתר כתיבה ולא בתר שאר מלאכות. ולדעת הרמ”א הכי פסקינן, אמנם דעת הגר”א בביאורו כדיעה קמייתא דתלוי הדבר בריבוי מלאכות.

ושמעתי מפי עמוד ההוראה מרן הגרי”ש אלישיב (שליט”א) זצוק”ל דהכותב בשמאלו ורוב מעשיו עושה בימינו יניח תפילין ביד ימין כהכרעת הרמ”א שהיא הדעה השניה בשו”ע, אולם ראוי לירא וחרד לדבר ה’ להחליף אחרי התפילה (או באשרי ובא לציון) ולהניח את התפילין על יד שמאל כדעת הגר”א. [כשמניח תפילין אחר התפילה אינו צריך להוריד תפילין של ראש, רק יחליף תפילין של יד ויניחם על יד שמאל, אולם יש להקפיד על היו”ד שתהא לצד הלב למרות שהופך הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד, וכמו שכתב בביאור הלכה (סימן כז סעיף ג ד”ה המנהג) עי”ש]. אמנם נער צעיר שהגיע לגיל מצוות אין צריך להדריכו להחמיר בזה וסגי שיניח ביד ימין, הואיל שיקשה על נער רך בשנים שרק עתה החל להניח תפילין, לשוב ולהניח תפילין פעם נוספת על ידו השניה.