הבא: סימן קע"ו בדבר החובה לייחס ילד מאומץ על שם אביו מולידו ולא המגדלו <<
אבן העזר סימן קע"ה
אופן כתיבת העיר ומקורות המים בגט ולענין העיר "בני ברק"
כבר נתפרסם בין החיים שבהרבה מקומות באה"ק (ואף בחו"ל) שבקשו להתחיל לכתוב שטרות גיטין היו מתייעצים עם מרן רבינו זצוק"ל כיצד לכתוב שם העיר, על סימניה (ים, נהר, בארות וכדומה). ואזכיר שפעמים היה בא הגרש"ש קרליץ זצוק"ל למעונו של רבינו לדון עמו בכתיבת נוסח גיטין במקומות שונים. והנה כידוע החל בית דין דמרן הגר"נ קרליץ שליט"א לכתוב גיטין בעיר בני ברק, וכבר חיבר בזה הגר"ש רוזנברג שליט"א חיבור בשם "קונטרס פרשת המים" ומשם תקחנו – והנני לחרוט על ספר רק מה שנצטויתי להשיבו. ולהבנת השאלה והתשובה נקדים הדברים דלהלן.
מדינא דגמרא (גיטין פ ע"א) כותבים בגט מקום כתיבת הגט, שם עירו ושם עירה. והוסיפו רבותינו הראשונים – בכדי למנוע טעות שיחליפו את העיר בעיר אחרת ששמה שוה, לכתוב גם סימנים לעיר, כגון "דיתבא על נהר פלוני" (שו"ע סי' קכח סעי' ד). ונהר שהוא מחוץ לתחום העיר אין לכותבו כלל (רמ"א שם). ואם מקור מימי העיר הינו מבארות או ממעינות, כותבים "על מי בארות" או "מי מעינות" (שו"ע שם). ובארות ומעינות שמחוץ לעיר ג"כ אין מציינים אותם, וכמש"כ בסדר הגט (ברכת מים סי' קיג) "אם יש סמוך לעיר בארות שהם ע"י חפירה והם נובעים, אם הם חוץ לתחום העיר אין כותבין אותם כלל ואם הם תוך לתחום או תוך עיבורה של עיר כותבים אותם אם מסתפקים מהם כל תשמישם שדרך להשתמש מן הנהרות ומן המעיינות". אמנם בחזו"א (אה"ע סי' צ סקי"ב) נסתפק בזה וכתב "ואפשר דמעיין עדיף שאינו מסמן שהעיר סמוכה לו אלא שסיפוק העיר ממי מעיין, ואפי' חוץ לתחום נמי". ובשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' רצב) מביא מרן הגרש"ה וואזנר זצ"ל שכשהתעוררה השאלה כיצד לכתוב בעיר בני ברק היתה הצעה של מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל לכתוב גם "בני ברק הסמוכה לרמת גן דיתבא על מי בארות" – וכנראה כוונת מרן רבינו זצוק"ל בזה שיהא ב' סימנים סימן אחד סמוכה לעיר, וסימן שני שאותה העיר יושבת על מי בארות – וגם אפשר להסביר על מי בארות דבני ברק. אולם הנידון בדברינו הוא רק במה שנתבקשתי לשאול ממרן רבינו הגריש"א זצוק"ל. דהתברר (לפחות באותה שנה) שמקור מיעוט המים שבעיר בא מבארות שבעיר, ורוב המים מבארות מחוץ לעיר. ואין לפני כעת מכתב הרב השואל שליט"א, אולם מכותלי התשובה שכתבנו בזמנו בהורמנא דמרן זצוק"ל נראה דהיה צד לכתוב רק סימן אחד לעיר ורצו לכתוב "יתבא על מים הנמשכים למתא מבחוץ" וכמש"כ בקונטרס פרשת המים ובסופו בשם הבית אפרים (מהדו"ת סי' כו), וע"ז כתבנו לו השורות דלהלן.
לדעת מרן (שליט"א) זצוק"ל רצוי לחפש עוד סימן דהרי יתבא על מים הנמשכים מבחוץ הרי זה סימן לרוב (ואולי לכל) ערי אר"י".
הרי דלדעת מרן רבינו אין חסרון בנתינת סימן זה אלא דסבר שאין בזה תוספת על בירור מקום העיר דכך המציאות ברוב הערים בא"י, ולכן ביקש שיוסיפו סימן נוסף. ובהמשך עוסק המכתב מה לעשות אם לא ימצאו סימן נוסף האם יכתבו רק "מי בארות" או לצרף סימן שיהיה מי בארות ומים הנמשכים מבחוץ. וע"כ כתבנו בשם רבינו – בזה הלשון, "באם לא ימצא סימן נוסף הרי עדיף לנהוג כפי הצעתכם (כלומר מי בארות והסברו על מים הנמשכים כמו שבארתם במכתבכם) וכל זה עדיף ממי בארות לבד – שמחוץ למה שכתבתם שרק מיעוט המים כך, הרי יתכן שיחול שינוי ומי בארות בכלל, או כמעט בכלל, לא יתנו מים לעיר".
