הבא: סימן קס"ב בדבר כלה שנאנסה בצעירותה אם מחויבים לגלות לחתן <<
אבן העזר סימן קס"א
בענין סידור קידושין וכתובה לזוג שחיו ב"נישואים" רפורמים
אחד מרבני הערים הגדולות בחו"ל שלח לשאול קדם מרן רבינו זצוק"ל שהגיעו לפניו זוג ש"נישאו" אצל הרפורמים, ומבקשים כעת להנשא כדת משה וישראל. ועיקר שאלתו היתה אם יש איזשהו מקום לחוש שמה שנעשה אצל הרפורמים חשיב נישואין, [ונ"מ לענין ברכות האירוסין והנישואין וכדו'].
ונצטויתי להשיבו דהואיל והנישואין שנעשים אצל הרפורמים אינם כלום, וכידוע שמרן הגרמ"פ אף הורה שאין להצריך גט מנישואין כאלו (וכבר הובאו הדברים לעיל סי' ק), לכן יש לסדר להם חו"ק באופן הרגיל, אלא דיש לנהוג כמי שנושא בעולת עצמו, בנוסח וסכום הכתובה.
ודאתינא להכא יש להזכיר דברי מרן האגר"מ שכתב (אה"ע ח"א סי' קא) לחדש במי שנושא אשה כדת משה וישראל אחרי שחי עמה בנישואין אזרחיים, דאפשר דכתובתה מאתים וכמש"כ "אבל בעובדא דידן שנשאה לאשה בערכאות ודאי לא היה אכפת לו גם בקידושין, וא"כ ודאי הוא בכלל האומדנא דקטן וגרים (דכתובת נשותיהן מאתים, ואפי' שכשגדל הקטן ונתגייר היא כבר בעולה, כתבו התוס' בכתובות (דף צ) שע"מ כן קיימה שיהיה עכשיו תחילת נישואין), שלא ירצה להרויח בשביל חטאו שלא היו קידושין, ויש להיות לה כתובה מאתים".
והנה בזמנו השיבותי לשואל כי "יש לנהוג בחופה זו כבעולת עצמו" ולא היה בידי להשיבו אם בכה"ג יכתוב מאתים כחידושו של האגר"מ, ומסתבר דדעת מרן רבינו היתה שגם בזה בעיקר הדין יכתוב מאה (ובפרט כאשר חיישינן שמא נבעלה עוד קודם לקידושין לפי הפריצות שיש שם עי' סי' קנט) אבל דבר מפורש אין בידי. שו"ר שבהערות (כתובות דף יא ע"א) אכן חילק דבמשודכת שלו, שבא עליה קודם נישואין לדעת החתם סופר יש לה מאתים, אמנם מי ש"נישאו" בנישואים אזרחיים ואח"כ באו להתחתן כדת וכדין – אין לה מאתים (אולם עדיין איני יודע אם כן כוונתו הלכה למעשה).
