הבא: סימן קמ"ד אופן כתיבת שם גר שנשתקע <<
אבן העזר סימן קמ"ג
בירור בענין כתיבה נכונה של שם בכתובה
אחד מרבני חו"ל ביקש (חשון תשנ"ז) לשאול קדם רבינו על אודות אשה שבשעת הלידה הסכימו ההורים ביניהם לקרותה "רחל" ע"ש הסבתא – אם האשה, אולם היות ופרץ סיכסוך בניהם קרא האב את שמה בביה"כ בשם "קאמעליא" (בלבד) שהוא שם פרח בלע"ז. [יצויין בזאת שמקום קריאת השם היה במצרים, ששם בני הקהילה דברו בשפה הצרפתית, ובלשון צרפתית השם של אותו פרח אינו נקרא קאמעליא אלא קאמיליא בחירי"ק במקום סגו"ל תחת המ"ם]. בבית, האבא קרא לה קאמיליא, והאמא קראה לה "שלי" שהוא קיצור של "ריישעל", דהוא התרגום הלועזי של רחל. כאשר שואלים את האשה אודות שמה היא אומרת ששמה קאמיליא אבל תקראו אותי כרמלה, ואכן אחיה וקרוביה קוראים לה כרמלה. כשנכנסה לבית ספר בית יעקב בארה"ב שאלו אותה מה השם קודש שלה, והיא ענתה לתומה רחל, בחושבה שזהו השם קודש, אבל גם בביה"ס קראו לה כרמלה. כיום שהיא חותמת שמה במסמכים רשמיים על צ'ק וכדו' היא חותמת "קאמיליא".
בשעת הנשואין כתבו בכתובה רק את השם רחל, והרב השואל מניח כי כתבו כן עפ"י מה שהיא השיבה. לאחר שנודע לבעלה ששמה העיקרי הוא כרמלה, נוהג לברכה ב"מי שברך" בשם "רחל כרמלה".
כיום למעשה השם הרשמי הוא קאמיליא, אולם כולם כולל הבעל קוראים אותה כרמלה. והאמא עדיין קוראת לה שלי.
לאח"ז כתבו כתובה חדשה רק עם השם קאמיליא ובאו לשאול אם צריך לשנות ואיך יכתבו הכתובה כדין.
והשיבותי לו עפ"י מה ששמעתי מרבינו זצוק"ל כדלהלן. בשם "רחל" לא נקראה כלל. בשם "שלי" קראה לה רק האמא ואינו בכלל שם. השם העיקרי שלה הוא כרמלה, אלא שבמסמכים הרשמיים – וכן נקראה בשעת הלידה בביהכ"נ, השם הוא קאמיליא. ע"כ הורה רבינו שצריכים לערוך כתובה חדשה ולכתוב כרמלה ובסוגריים [קאמיליא] ויש לכתוב כך ולא קאמעליא כפי שנקראה במצרים דשם זה כבר נשתקע.
