הבא: סימן קל"ו בענין כתובה לחתן ספרדי שכתוב בה מדאורייתא, ובענין שבועה בכתובה <<
אבן העזר סימן קל"ה
כתיבת שמות ושם משפחה בכתובה
א. בשו"ע (סי' קכט) נתבארו דיני כתיבת שמות בגיטין, והרבו האחרונים לדון בחובת כתיבת השמות בשטר כתובה אם צריך לדקדק בכל דבר ודבר כמו בגט, או דסגי לכתוב כפי אשר נוהגים בשטרי ממון. ולדוגמא בשו"ע (חו"מ סי' מט) נתבאר דאם יש ללוה או למלוה שני שמות א"צ לכתוב אלא שם העיקרי, ובכתובה נהגו לכתוב שני השמות. וידוע מה שכתב הנחלת שבעה (סי' יב סעי' טז) "דיש לדקדק בכתובה בכל דבר שמדקדקים בגט, כדי שאם ח"ו יקרה מקרה שיגרש אחד את אשתו ולא יהיו יודעין דקדוק בתיבות שמו או שמה או בשמות אבותם יהא נלמד מספר כתובה, ואם הסופר אינו נזהר בכך יוכל להוציא מתח"י דבר שאינו מתוקן שיסמכו בגט על כתיבת הכתובה, וראי' ממה שהקפיד רש"ל ז"ל על רמ"א בשביל שכתב משולם מלא ובפסוק כתיב חסר, והביא ראי' דמצא כתוב דיש לת"ח לדקדק אפי' באיגרתו מפני שלומדים ממנו לענין גיטין, עי' כל זה בתשו' רמ"א סי' ו". אמנם גם הוא הביא שם דלא נהגו "לכתוב בשמות המכונה או דמתקריא כל אחד כפי הראוי". ועוד הוסיף "גם היה ראוי לכתוב שם הנהר בכתובה כי שמא איקלע אתרא דשמה כשמה וכו'. א"כ יותר ראוי לכתוב שם הנהר בכתובה מבגט, וצ"ע דלא ראיתי נוהגים ליזהר בזה". (וראה עוד שם סי' יג סעי' ד). והיינו דגם לדבריו אין המנהג לדקדק בכל עניני הכתובה כמו בגט. שהרי לגבי דברים מסוימים כתב בספר טיב גיטין (שמות נשים אות פ סק"ג) "והרי הרבה פעמים שצריך לכתוב דמתקרי או דמתקריא ומעולם לא שמענו שיכתוב כן הת"ח באגרות או הסופר בכתובה וא"כ אין לסמוך ע"ז בגט כלל".
ואכן רבינו זצוק"ל לא נהג לכתוב בכתובה המכונה או דמתקריא.
אבל עכ"פ פשוט הדבר ששטר כתובה צריך ליכתב ככל דיני שטרות ודקדוקיהן. ולכן כשהיה מרן רבינו זצוק"ל ממלא שטרי כתובה עיקר הקפדתו היה שיהיה השטר שטר מעליא, ולכן גם הקפיד לכתוב שם משפחה וכמבואר להלן.
ב. בענין כתיבת שם משפחה בכתובה, הנה כתב בדרכ"מ (סי' קכט אות יט) ד"בסדר גיטין שלנו כתוב בשם הרבה גדולים דאין לכתוב שם הכינוי של משפחה כלל כגון גנ"ש ק"ץ שלייכ"ר וכדו' וכן אנו נוהגים וכן ראוי לנהוג". ובשו"ע (סעי' טז) כתב הרמ"א "וכל כינוי משפחה אין לכתבן כלל בין שהוא לשון עברי או לע"ז".
אמנם המהרש"ם (ח"א סי פג) כתב דבזה"ז יודה הרמ"א שיכתבו בגט שם משפחה משום דכך רגילים לזהות את האנשים ולא משתמשים בשם האב, אלא שמנהג הבתי דינים כהרמ"א. ובאגר"מ (אה"ע סי' קעח) כתב דהטעם שאין כותבין בגט שם משפחה כדי שלא יבואו לטעות, (כגון שיקראו את שם המשפחה כשם פרטי נוסף) ואם כן לא יכתב כראוי, וכדמצינו שנמנעו מלכתוב בגט מה שלא בהכרח כדי שלא יבואו לכלל טעות, ולכן אפילו בחשש רחוק של טעות, אין כותבים, ועוד הוסיף טעם שמא יבואו "אלו דלא ידעי בטיב גיטין כל כך לשנות גם בעוד דברים לפי דעתם".
אולם הוסיף האגר"מ וכתב אודות כתיבת שם משפחה בשאר שטרות, "ולכן אף שבגט נוהגים שלא לכתוב כלל שם משפחה אף לא בלשון חינוך וחניכה ולא בלשון משפחת וכו', בשאר שטרות אין לחוש לזה ורשאים לכתוב שם המשפחה".
ומכאן דבשטר כתובה שהוא כשאר שטרות דעלמא אין לחשוש להא ובזה יש עדיפות לכתוב שם משפחה משום דבעיירות גדולות ששכיחי הרבה אנשים כשמו וכשם אביו הרי זה כהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת דאין מוציאין שט"ח אפילו על אחד מהם.
וכן שמעתי ממרן רבינו זצוק"ל דיש לכתוב בכתובה שם משפחה, הן בשמות החתן והכלה והן בשמות העדים, משום דבזה"ז בלא שם משפחה אין זיהוי לשמות בשטר.
(בכתובות שמלאתי בהיות מרן רבינו זצוק"ל מסדר חו"ק נכתב בשם החתן והכלה "למשפחת" ובחתימת העדים כתבו פלוני בן פלוני ושם המשפחה עד, וראה עוד בתשובת האגר"מ ואכמ"ל).
והנה הגאון רבי לוי הכהן רבינוביץ זצ"ל כתב לרבינו וביקש חו"ד אם מכיון שבלא שכותבים שם משפחה אין לכתובה תוקף עפ"י דינא דמלכותא, ובספר עזר מקודש (אה"ע סי' סו סעי' ה) כתב דיש ליזהר שיהיה לשטר תוקף מדינא דמלכותא, וכתב שם דגם בדיעבד יש לעיין אם סמכא דעתא בשטר שאין לו תוקף, הרי דיש לדון בשטר כתובה בלא שם משפחה אם יש לו תוקף. (ובנועם לשונו כתב "ואיני בא לפסול ח"ו כתובה שלא כתוב שם המשפחה רק שאלתי אם מכאן והלאה רצוי להדר גם בזה").
והשיב מרן רבינו (קובץ תשובות ח"ד סי' קסב) דלדעתו כיון ש"בארצינו הק' יש סמכות לבתי הדין לפסוק כפי ההלכה", משו"כ אין שום חסרון בסמיכות דעתה של האשה.
ומכותלי הדברים נראה דלדעת רבינו אם אכן כתובות הנעשות בחו"ל לא יהיה להם תוקף מצד דין המלכות בלא שיהיה כתוב בהם שם המשפחה, ודאי שצריך לדקדק טפי לכתוב בחו"ל את שם המשפחה.
ובסוף התשו' שב רבינו ומזכיר הנהגתו כפי שצויין לעיל, לכתוב שם משפחה בכתובה מטעם החשש שבעיר גדולה הוה ליה כשני יוסף בן שמעון בעיר א' וכמש"נ.
והיה מעשה כאשר רבינו ביושבו על מדין סידר גט פטורין ולא עלה בידם להכריע כיצד לכתוב השמות, וחשב רבינו בדעתו דבכה"ג ראוי לכתוב שם המשפחה בגט, ולחומר הענין לשנות מהנהוג בכתיבת גט, ביקש – כפי הנראה מהגאון רבי בצלאל זו'לטי זצ"ל ליטול עצה ממרן הרב מטשיבין זצוק"ל, והשיבו הרב מטשיבין דבכה"ג ודאי יכול לנהוג כן בהסתמך על המהרש"ם ונלע"ד דכוונתו לתשובה הנז"ל הנ"ל.
ועכ"פ בשטר כתובה צריך לכתוב שם המשפחה הן בשמות החתן והכלה והן בחתימת העדים.
