הבא: סימן קכ"א מנהגי החופה בזיווג שני <<
אבן העזר סימן ק"כ
בדבר תענית יום החופה בימים שסמוכים לתענית ציבור
כבוד ידידי הרה"ג … שליט"א
שלו' וברכה,
כתב הרמ"א (סי' סא) דנהגו דהחתן והכלה מתענים ביום חופתם, וכמה טעמים בדבר, וכמו שכתב המהר"ם מינץ (ח"ב סי' קט) "ונהגו חתן וכלה להתענות ביום הנישואין עד אחר הברכה, י"א הטעם דהוא יום סליחה דידוע שנמחלו עונותיהם וכו'. וי"א הטעם שצריכים להתענות שמא ישתכרו ולא תהיה דעתן מיושבת עליהם בשעת הקידושין". אמנם כבר הבאנו בשו"ת ישא יוסף (ח"א סי' קטז) לענין תענית חתן בי"א בטבת שאם אין בכוחו להתענות הן בעשירי והן בי"א – שלא יתענה (אלא יתענה בעשירי בטבת), ובא לפני כב' השאלה בחתן שנקבעה חתונתו לשבוע שחל בו י' בטבת וקשה לו לצום פעמיים בשבוע אחד אם גם בזה יש מקום להקל לו.
כפי הרשום עמדי (מחודש כסלו תשנ"ט) השיב מרן רבינו זצוק"ל על שאלה כזו, דאכן אפשר להקל בזה.
ועוד רשום אצלי (מחודש חשון תשנ"ח) שנשאל רבינו לענין כלה שהתחתנה בחודש אב אם אפשר להקל ולא להתענות היות וכבר התענתה בי"ז בתמוז ותשעה באב, והשיב רבינו שאכן אם יש קושי יכולה להקל ולא להתענות ביום חופתה.
ומש"כ לענין חתונה ביום כ"ט תשרי אם צריך להתענות. לא הבנתי כוונתו דאין כ"ט תשרי תאריך יחודי אלא בכלל ימים שאין אומרים בהם תחנון שבזה הביא במ"ב (או"ח סי' תקעג סק"ז) מחלוקת האחרונים אם צריך להתענות, והביא בשם הא"ר דיש מקילים. ועפ"י הרשום עמדי הורה רבינו לחתן להתענות בכ"ט תשרי.
