הבא: סימן קכ"ח בגדר פנים חדשות לשבע ברכות <<
אבן העזר סימן קכ"ז
מי שלא אכל בסעודה אם יברך שבע ברכות
לבקשתך לכתוב לך הנהגת רבינו זצוק"ל בענין אמירת ז' ברכות כשאינו אוכל בסעודה, אבוא בקצרה.
כידוע נחלקו רבותינו הראשונים אם שבע ברכות טעונות סעודה וברכהמ"ז. לדעת הרמב"ן והר"ן (כתובות דף ז) מברכים שבע ברכות גם בלא סעודה, אולם לדעת הרמב"ם (הל' ברכות פ"ב ה"ט) והתוספות (פסחים דף קב ע"ב) בעינן סעודה. ולהלכה פסק השו"ע (סי' סב סעי' ה) דמברכים ברכת חתנים בבית חתנים אחר ברכהמ"ז בכל סעודה וסעודה שאוכלים שם. ובזמן הראשונים היה מנהג שבשבת אחר התפילה היו מלווים את החתן לביתו והיו מברכים שם שבע ברכות (רא"ש כתובות פ"ק סי' יג).
ודנו האחרונים אם בעינן סעודת פת או די באכילת מזונות. ודעת רוב הפוסקים דבעינן דווקא סעודת פת, דהא התוס' בפסחים כתבו "דברכהמ"ז גורם לברכת נישואין", וגם בלשון השו"ע נראה כן מדכתב דמברכים ברכת חתנים אחר ברכהמ"ז. עוד דנו הפוסקים אם צריך שכל העשרה יאכלו פת או דסגי בחלק מהם שיאכלו.
והנה ברמ"א (שם סעי' ז) כתב "דאם היו שם פנים חדשות אע"פ שאין אוכלים שם מברך בשבילם", ודנו האחרונים אם ניתן ללמוד מכאן שיכול גם לברך מי שלא אכל בסעודה דיתכן דרק לענין פנים חדשות חשיב שיש תוספת שמחה גם כשלא אכל, אולם לברך בעצמו כל שלא אכל אינו יכול.
ושמעתי דיש מביאים בשם מרן רבינו זצוק"ל דכל שלא אכל אינו יכול לברך. אולם מן המפורסמות הוא, וכך גם בדידי הוה כאשר זכינו להשתתף עם רבינו בסעודות שבע ברכות היה מברך הברכות ואפי' שלא טעם מידי בסעודה.