הבא: סימן ק"ח בענין קידושי טעות והפקעת קידושין <<

אבן העזר סימן ק"ז

המקדש את האשה על מנת שאני תנאה

א. הנני להעתיק חלק ממכתב שאלה של הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל למרן רבינו זצוק"ל

בס"ד יום ד' וישב [לס' "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו"] כ' כסלו תשנ"ו

הוד כבוד מרנא ורבנא פאר הדור ומגינו שר התורה מהריש"א (שליט"א) זצוק"ל נעימות בימינם נצח.

הנה הרמב"ם בהלכות אישות (פ"ח ה"ד) פסק לדינא דהגמרא קידושין (מט ע"ב) דהאומר לאשה הרי את מקודשת לי "ע"מ שאני תנאה צריך להיות יודע לקרות המשנה וספרא וספרי ותוספתא של ר' חייא".

והנה הרמב"ם בהקדמתו להיד החזקה כתב שרב חיבר ספרא וספרי לבאר ולהודיע עיקרי המשנה, ואח"כ כתב הרמב"ם שחיברו חכמי המשנה חיבורים אחרים [מלבד המשנה] לפרש דברי התורה, ר' ישמעאל חיבר מאלה שמות עד סוף התורה והוא הנקרא מכילתא, וכן ר' עקיבא חיבר מכילתא. וא"כ מבואר ברמב"ם שספרא וספרי שחיבר רב לחוד, ומכילתא שחיברו ר' ישמעאל ור' עקיבא לחוד, והספרא והספרי מודיעים את עיקרי המשנה, והמכילתא מפרש את דברי התורה. ולפי"ז לכאורה בפשוטו האי חתן דנן אינו צריך להיות יודע לקרות גם במכילתא, שהלא מפורש להדיא בגמרא וברמב"ם שצריך לדעת הלכתא [דהיינו משנה, רי"ף ורמב"ם] ספרא וספרי ותוספתא ולא הזכיר את המכילתא. עכ"ל.

ובהמשך הביא השואל דעת גאון אחד דס"ל שפשוט שצריך לידע גם מכילתא, רק דהגמרא קיצרה והזכירה רק מדרשי תנאים ששמותיהם ידועים משא"כ המכילתא שאין לה שם ידוע בש"ס, ולדעתו אם אינו יודע מכילתא אין כאן אפי' ספק קידושין.

ב. וזה אשר השיבותי לו בהורמנא דמרן זצוק"ל

כב' הגאון הגד' רמ"מ שולזינגר (שליט"א) זצ"ל.

זכרון מאיר

אחדשכת"ר בכה"ר,

קבלתי העתק מכתב כת"ר (שליט"א) זצ"ל להו"כ מרן רבינו עט"ר (שליט"א) זצוק"ל, ושאלתי לרבינו (שליט"א) זצוק"ל והשיב.

הדברים פשוטים וברורים (כפי אשר כתב כת"ר) דאחרי שהרמב"ם והשו"ע (בסי' לח) סתמו דבריהם, הרי האומר לאשה ע"מ שאני תנאה ויודע לקרוא משנה ספרא וסיפרי ותוספתא – קידושיו קידושין והאשה היא אשת איש גמורה.

ידידו"ע דוש"ת בכה"ר

יוסף י. אפרתי

ג. הנה דעת רבינו מרן זצוק"ל ברורה, דמאחר שחז"ל נקטו בדבריהם משנה ספרא ספרי ותוספתא ולא הזכירו מכילתא, ובפרט שכן פסק הרמב"ם, וכן לשון השו"ע, ודאי דאם קידש ע"מ שאני תנאה ואינו יודע מכילתא קידושיו קידושין והרי היא אשת איש. [הגם שבזמנו רבינו תמה היתכן שיודע לקרות רק חלק ממדרשי חז"ל, והסביר רבינו דיתכן דהכוונה "לקרות" היינו "יודע"]. אמנם מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א (שהוא אותו ה"גאון אחד" המוזכר במכתב הגרמ"מ) סבר שאם אינו יודע מכילתא – אין קידושיו קידושין, ושלח לשאול קדם מרן רבינו זצוק"ל וציין לרשב"ם (ב"ב קכד ע"ב ד"ה בשאר) דממנו עולה דכל מדרשי התנאים הינם מדרש אחד המחולק לפי החומשים וא"כ לא מסתבר שצריך לדעת רק חלקם.

ד. וזה אשר השיבותי למרן הגרח"ק שליט"א  בהורמנא דמרן זצוק"ל

דברתי היום עם רבינו מרן עט"ר ודעתו ברורה אחרי שכך פסק הרמב"ם (פ"ח ה"ד מהל' אישות), וכן לשון השו"ע (בסי' לח), שע"מ שאני תנאה אין מוזכר מכילתא, הרי קידושיו קידושין.

ובקורת רוח אמר רבינו שכהדר"ג בודק תנאה לפי מה שהוא, שכל חלקי תורה פתוחים וידועים לפניו – ולכן סבור שגם המקדש צריך לדעת בכל מדרש של חז"ל.