הבא: סימן ס"ח בדבר בדבר רכיבת ילדות באופניים <<
אבן העזר סימן ס"ז
הוראות לנשים במקום עבודתן
בדבר נהיגת נשים במכונית
א. בדבר נהיגת אשה במכונית, יש מגדולי ההוראה שסברו שנהיגת אשה הינה בניגוד לכלל של כל כבודה של בת מלך פנימה. ויתירה מזו היא נכשלת ומכשלת אחרים – וכמ"ש בשו"ת שבט הלוי (ריש ח"ד). ויש שהוסיפו וציינו דברי הרמב"ם (פי"ג הי"א מהל' אישות) "דגנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ ופעם ברחובות". ויש שהקלו בשעת צורך גדול. אמנם רבים מבקשים לידע הוראת מרן רבינו זצוק"ל בענין זה, ואעתיק בזה מכתב ששלחתי למנהל סמינר בנות בעיר הקודש, שאף נכנסתי עמו לפני שנים הרבה למרן רבינו זצוק"ל בענין זה, ועתה ביקש לקבל הדברים בכתב.
לכבוד הרב וכו'
שלו' רב,
ביקשתם להעלות על הכתב – דעת מרן רבינו זצוק"ל אודות נהיגה ברכב לנשים. והוספתם טעם לבקשתכם, כי יש המבקשים לומר בשם מרן זצוק"ל לשונות שאינם נכונים – הנני שב על הראשונות.
א. דעת מרן זצוק"ל (וכפי שגם כב' שמע ממרן זצוק"ל) היתה ברורה, דמכיון שבהרבה מאד קהילות ומקומות אין אשה נוהגת ברכב מטעמי צניעות, הרי נהיגת אשה באותם מקומות יש בה בחינה של "לא ילבש". והזכיר בענין זה דברי הגמ' בנזיר (דף נט ע"א) "מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה ת"ל לא יהיה כלי גבר על אשה", וכתב רש"י (ובגלה"ש ציין שכן הוא בתרגום ובילקוט) דכן מצינו ביעל שהרגתו לסיסרא ביתד ולא בכלי זיין. הרי מצינו שלא ילבש הינו דין כללי בדבר שאין דרכה של אשה בכך.
ואזכרה מקדם לפני שנים הרבה, דשאלתי למרן רבינו אודות נהיגה לאשה במכונית, וציין מרן זצוק"ל שיש מקומות שנשים נוהגות (אם אינני טועה הוזכר בלשונו "אמריקה") אבל לא כן בארה"ק, שבוודאי יש מקומות שנשים יראות ד' אינם נוהגות – ואם כן באותם מקומות מעיקר הדין אין לאשה לנהוג. [אולי יש לדמות למ"ש במ"ב סי' עה סקי"א "שאם מנהג בנות ישראל בזה המקום להזהר שלא לצאת אפילו מעט מן המעט חוץ לקשוריה ממילא בכלל ערוה" ואכמ"ל]. ולא בכדי כשהייתם אצל מרן זצוק"ל שאלתי אותו שאם כן יש שכונות בירושלים שיהא מותר לנהוג ולכשיצאו מהשכונה לא יוכלו לנהוג, (וכבר לפני זה שאלתי אותו כמה פעמים על כן), והשיב שאכן כן הוא. ולכך אין לאשה לנהוג בכה"ג, והדברים לא היו בבחינת חומרא בעלמא, ומשום כך אפילו במקום שנהיגת האשה היתה מסייעת לבעל ומורידה ממנו עול (ומסתמא יועיל לחסוך בזמן) לא הסכים שתנהג.
ב. במקומות שבהם לדעת מרן רבינו זצוק"ל נהיגת נשים הוי בחינה של "לא ילבש", היתה דעתו שבכה"ג יכול מנהל חינוכי של מוסד לפסול את האשה להיות מורה במוסד.
ג. וזאת למודעי, גם במקום שהתירו לצורך (כגון במקומות שנשים נוהגות), הורה רבינו שיכולה ללמוד נהיגה רק ע"י מורה (נקיבה). וכבר העיר בזה ידידי הרה"ג ר"ש ורנר שליט"א שאי אפשר לומר שמרן רבינו זצוק"ל ס"ל לאסור משום יחוד – שהרי ברוב המקרים ה"ז כמו בית פתוח לרשות הרבים, ואולי אף כרה"ר ממש ונ"מ בלבו גס בה ואכמ"ל, אלא ודאי כוונתו לאסור דבר זה מדרכי הצניעות. ובמענה לשאלה השיב מרן רבינו שאף אם נכשלה במבחן הנהיגה וחשבה שעדיף שתלמד אצל מורה מומחה (זכר) אין לעשות כן, ויש עליה ללמוד ממורה (נקיבה).
ד. אין המכתב עוסק במה ששמעתי שיש מגדולי ישראל דס"ל דבמקומות הכרח מיוחדים כגון שאחד מבני הבית חולה וצריכים לקחתו לטיפולים התירו לאשה לנהוג.
