הבא: סימן ס"ב בענין נתינת יד לאשה לשלום <<
אבן העזר סימן ס"א
בענין אנדרוגינוס וביאה דרך אברים
(מכ"י רבינו זצוק"ל תוספת לתשו' שנד' בקובץ תשובות ח"א סי' קנב)
בקובץ תשובות (ח"א סי' קנב) נדפסה תשובה ממרן רבינו זצוק"ל אודות מי שנולד בלא אבר זכר ובלא אברי נקיבה, והרופאים עשו ניתוח להסדיר נרתיק בגוף להכשירו עי"ז לביאת זכר, ודן שם האם יש בזה משום משכב זכור.
תשו' זו נד' בשנת תשל"ט בקובץ "בשבילי הרפואה" (היו"ל ע"י ועד ההלכה של ביה"ח קרית צאנז קובץ ב).
בדבריו בתשו' דן רבינו זצוק"ל בכמה ענינים, הראשון, בגדרי אנדרוגינוס, ובזה ביאר דאנדרוגינוס היינו דוקא במי שיש לו גם אבר זכר וגם אברי נקיבה, (עי"ש מה שהביא מדברי החסדי דוד). ולפ"ז כתב דאדם שנולד בלא אבר זכר ובלא אברי נקיבה ונמצאו אצלו ביצים בחלל הבטן, וע"י שקיבל הורמונים, דמיא צורתו טפי לדמות אשה – הגם שאינו בכלל אנדרוגינוס שדברו בו חז"ל, הבא עליו שלא כדרכו הרי הוא לכה"פ בספק כרת, ומה שסדרו מקום ביאה לא חשיב משכבי אשה, והרי"ז כאילו חקקו מקום ביאה בירך שנחשב כבא דרך אברים.
כעבור כמה שנים הגיה רבינו תשו' זו [אולי משום שנתבקש להדפיסה שוב] וביקש להוסיף את הקטע המצו"ב כסיום לתשו' הנ"ל, וז"ל רבינו בכי"ק.
אך יש לדון בזה לדעת הרמב"ם (בפכ"א מאסו"ב) דכל הבא על הערוה מן העריות דרך איברים או שחבק ונישק דרך תאווה ונהנה בקירוב בשר ה"ז לוקה מה"ת, שנ' לבלתי עשות מחוקות התועבות (וזה נאמר אחרי פרשת עריות שכלול בתוכו "ואת זכר לא תשכב" וכו'). אמנם ודאי חבוק ונשוק זכר לזכר אין בכלל הלאו הנ"ל דהו"ל כאב לבתו ואם לבנה וכמ"ש הרמב"ם (שם בה"ו). אבל בזכר הבא על הזכר דרך איברים, מנ"ל לחלק בזה, והרי לפי המנ"ח בבא על הזכר חייב גם על הקירבה. אכן ממ"ש הרמב"ם (בפ"א מאסו"ב) הבא על אנדרוגינוס דרך נקבות מכין אותו מכת מרדות, וכתב המ"מ, וענין מכת מרדות כבר הזכרתי למעלה ושם בהי"ד ואם הי' הזכר פחות מבן ט' שנים ראוי לב"ד להכות הגדול מכת מרדות, וכ' שם המ"מ וענין המכת מרדות כבר נתבאר שהוא בכל דבר כזה שהוא פטור אבל אסור ע"ש. מזה נראה דס"ל להמ"מ שאין בבא על נקבותו סרך איסור דאורייתא שהרי דעת הרמב"ם דאנדרוגינוס ס' זכר ס' נקבה וכמ"ש הכס"מ בשם הרשב"א בדעת הרמב"ם דאף דברי' הוא, וספק הוא, מ"מ חייבין סקילה על ביאתו כזכר מגזיה"כ ע"ש. ומעתה אם נאמר בזכר הבא על זכר דרך איברים הוה איסור דאורייתא, לכא' לא גרע בבא על אנדרוגינוס דרך נקבותו מדרך איברים, ומכיון שהוא ס' זכר הרי יש כאן ס' איסור דאורייתא ובפרט דבאנדרוגינוס ריבתה תו' דחייבין עליו סקילה כזכר וצ"ע. מ"מ הא פסק הרמב"ם דאסור לבוא על אנדרוגינוס דרך נקבותו והבא עליו מכין אותו מ"מ – נוסף על מ"ש כת"ר דאיכא בכה"ג נמי משום השחת"ז. ע"כ מכ"י רבינו.
