הבא: סימן נ"ז בענין ג' חודשי הבחנה בגיורת פנויה שהזקיקוה לשוב ולהתגייר <<
אבן העזר סימן נ"ו
עוד בענין ג' חודשי אבחנה בגר וגיורת
נשאלה שאלה קמיה מרן רבינו זצוק"ל בגר וגיורת שאחר שנתגיירו וקבעו זמן לחתונה התברר שטעו בחשבון ימי ההבחנה והמועד שנקבע לחתונה מוקדם במספר ימים מסיום ג' חודשי ההבחנה מזמן הגיור, ואלו העוסקים בענינם מסרו קמיה רבינו שהם חוששים שדחית מועד החתונה עלול לגרום תוצאות לא טובות. [איני זוכר כעת כל פירוט הדברים שנאמרו אבל היה חששות שלא יוכלו לעמוד בנסיון לדחות החתונה אחרי שהודיעו לכל מכריהם. וכנראה היה חשש שיגיעו הן בשאלה זו ואח"ז בכל העמדת ביתם לאותם שמקלם יורה למו שלא כהלכה. וראה מה שהביאו באוצה"פ סי' יג אות כג בשם יד יצחק]. ובבדיקה רפואית שעשו התברר שהאשה אינה מעוברת.
יעוי' בקובץ תשובות (ח"א סי' קנ) מה שדן רבינו בתשו' להגאון ר"א הורביץ זצ"ל אודות נישואי גר וגיורת, ושם כתב שיש מקום לדון במקרים מסויימים בהבחנה בנישואי גר וגיורת למנות את ימי ההבחנה אחר הנישואין
ובעצם הענין של ימי הבחנה אחר נישואין כבר מצאנו ברמב"ם (פי"א מגירושין הכ"ד) דכתב המארס בתוך תשעים יום מנדין אותו, אירס וברח אין מנדין אותו, כנס בתוך תשעים יום מפרישין אותו עד אחר זמן ויעמוד עם אשתו". [והראב"ד הביא די"א שמנדין אותו עד שיגרש. וכתב הרמ"א (סי' יג סעי' י) דגם להראב"ד בשוגג אין צריך לגרש אלא מפרישין אותן]. ואמנם כל דברי הרמב"ם הינם השלמת ימי הבחנה אחר אירוסין ונישואין בדיעבד, אלא דבשאלה דידן דעסקינן בהבחנה בגיורת שנתברר ע"י בדיקה שאינה מעוברת בכה"ג לדוחק הענין הסכים רבינו שישלימו את ימי ההבחנה אחר הנישואין.