הבא: סימן נ"ה בענין הבחנה – בגיורת <<
אבן העזר סימן נ"ד
בגדר אשה קטלנית
קי"ל (שו"ע סי' ט) ד"אשה שנשאת לשני אנשים ומתו לא תנשא לשלישי שכבר הוחזקה להיות אנשיה מתים", וברמ"א כתב "וי"א דדוקא אם מתו מיתת עצמם אבל אם נהרג אחד מהן או מת בדבר או נפל ומת וכדו' אינו כלום". ועיין בפתחי תשובה מה שדן אודות מת בדבר, וטעם הקולא במת בדבר שהוא מכת מדינה וא"כ אפילו למ"ד מזל גורם – לא תלינן במזל דידה. ומשו"כ הלכה רווחת היא שאלו שמתו בשנות הזעם לא חשיבי לאשוויי קטלנית [ומטעם זה היה מורה מרן זצוק"ל דאין לחשוש מלקרוא לילד על שם אחד שנהרג בשואה בצעירותו דאין בזה סימן רע עליו בעצמו אלא גזירה כללית].
אלא דיש לדון באשה שמת אחד מבעליה מעל גיל שבעים האם יש לחוש שזה מחמתה וחשיבי קטלנית או דאמרינן דמת כדרך כל הארץ.
והנה מרהיטות לשון הרמ"א שלא נקט זקן נראה דס"ל דחשיבי קטלנית, וכן הוכיח בפחד יצחק (אות ק), אמנם בדרכ"מ הביא משו"ת מהר"י וייל (סי' קפג) דכתב "י"א שאם היה האחד מהן זקן או מת בדבר אינו מן המנין", והביאו הב"ש (סק"ו) להלכה, הרי דנקטו דגם זקן אינו מן המנין, אלא דכאמור בהגה"ה לשו"ע נקט הרמ"א רק דבר וכדו'. ובשו"ת התשב"ץ (ח"ג ענין יד) הביא ד"כשדיברו לו (להריב"ש) אשת הרב ר' חסדאי ז"ל שניסת לאניוסף (השם הוא יוסף, וזו קידומת לשם כבוד – הע' מהד' מכון ירושלים) חכים נוחו עדן ממיורקא ומת זקן מופלג, לא רצה לישא אותה, והיה אומר איך אתיר לעצמי מה שאני אוסר לאחרים", הרי דהחמיר אפי' בזקן מופלג.
וכבר האריכו האחרונים בענין וראה מש"כ בשו"ת אגר"מ (אה"ע ח"א סי' כו, ח"ד סי' מג) ובמה שדן שם מאיזה גיל חשיב זקן, ונקט להלכה כהחת"ס (סי' כג) דמגיל שבעים ודאי חשיב זקן.
וכשהבאתי השאלה לרבינו זצוק"ל אמר שיש מקום להקל, אמנם יש להם לשאול אצל גדולים אשר בארץ שידונו ויתירו להם.
ונראה לי העני בדעת לבאר מה שהשיב רבינו באופן זה. דהואיל ויסוד ענין זה הוא משום סכנה, וכבר כתב הב"ש (בסק"ד) דהא דמחמירים לענין קטלנית להחשיב חזקה בשתי פעמים זהו משום סכנת נפשות, ועי' בשו"ת הר"ן (סי' כח) שנשאל שם בענין נשים שמתו בעליהן וכתב שם "ובזה לא הסכימה דעתי עדיין, מפני שהענין חמור מאד איני רוצה לומר בו לא היתר ולא איסור עד שאתיישב בדבר כי מיראי הוראה אני". תתכן כונת רבינו דכשילכו בדרך תמים – בהוראת גדולים, לא יאונה להם נזק.
