הבא: סימן נ"ב באשה א' שזנתה תחת השפעת סמים אי חשיבא אנוסה <<
אבן העזר סימן נ"א
בדבר נישואי בעלת תשובה ממקומות
שדרו עם גויים – לכהן
רב א' שהיה מתעסק בהצלת בנות ישראל אשר נפלו לשאול תחתית ו"נשואות" לגויים בא קדם מרן רבינו זצוק"ל ושאלתו בפיו. אשה א' ה"נשואה" ר"ל לגוי והצליחו לשכנע אותה שתעזוב אותו, אלא שלדבריה אין באפשרותה לע"ע לברוח ממנו, וביקש הרב השואל מרבינו דרכי הדרכה מה לומר לאשה זו כדי שבסופו של דבר אכן תעזוב את הגוי.
והורה רבינו דחלילה לרב בישראל לומר לה שיכולה להמשיך לחיות עם הגוי, ואפי' באופן זמני עד שיעלה בידה לברוח ממנו, אלא שהוסיף רבינו שרצוי לומר לה וללמדה שלא תבעל לו בעודה נדה.
הנה מבואר מהוראת רבינו דסבר דיש איסור נידות בביאת גוי. וכן כתב המנחת חינוך (בקומץ המנחה מצוה לה סק"י) דגם להר"ת (כתובות דף ג ע"ב) ודעימיה דסברי דאין איסור א"א בביאת גוי "בגוי שבא על נדה ישראלית ודאי נראה שהיא בכרת, דבזה לא כתיב רעהו". וכן נראה מדברי המהרש"א (מגילה דף יג ע"ב) על הא דאיתא שם בגמ' "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה וכו' שהיתה מראה דם נדה לחכמים, כאשר היתה באמנה אתו וכו' שהיתה עומדת מחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי". ומבאר המהרש"א שהיתה מראה דם נדה וטובלת לנדתה כדי לישב בחיקו של מרדכי (ודלא כרש"י שטבלה רק משום נקיות), "דודאי כדי שלא תשמש בנדותה עם המלך לא היתה יכולה לזהר מדם נדתה, כמ"ש התוס' שבכל יום היה הרשע מצוי אצלה ואונס היה לה". ומבואר דלכתחילה יש איסור נידות בביאת גוי. וראה בזה בשו"ת ר"ע הילדסהיימר (יו"ד קפט).
ובענין אחר אציין שאחד מאותם שמטפלים בקירוב רחוקים שנתרחקו עד למאד, ביקש לידע אם לעורר בענין כיסוי הראש לאשה שחיה עם גוי ה"י, שהרי להלכה פעמים אפי' בתולה אסורה לילך פרועת ראש (ראה מ"ב עה סקי"ב), ובבעולה ודאי שאסור לילך כמבואר בח"מ ובב"ש (אה"ע ריש סימן כא). והזהיר רבינו שלא יענה לה באופן חיובי, ובלשונו של מרן רבינו זצוק"ל "גם בכיסוי ראשה ה"ז גילוי ראש" כלומר אשה שכרתה עצמה מעם ישראל וחיה עם גוי, אל לנו לדבר עמה בכך.