הבא: סימן מ"ו בענין סירוס בבעלי חיים <<

אבן העזר סימן מ"ה

עוד בענין הנ"ל

המכתב דלהלן הינו תשובה לשאלה שנשלחה ע"י ת"ח חשוב מארצות הברית אודות חולה שבקשו לכרות את הביצה השמאלית שלו מחשש שיש שם גידול סרטני וחששו משום סירוס, אלא דנסתפק השואל אם מותר לבוא בקהל דאם אכן יתברר לאחר הניתוח שהגידול ממאיר (והיה צריך להוציא הביצה) יש לדון להיתר משום דחשיב סריס בידי שמים, עוד הסתפק, שאף אם יתברר שהגידול אינו ממאיר ואם כן ודאי שאינו סריס בידי שמים האם ניתן להתירו לקהל עפ"י שיטת ר"ת שכשנשארה ביצה א' כשר לבוא בקהל. ובתו"ד הזכיר הרב השואל שליט"א אפשרות שהניתוח יבוצע בשני שלבים בשלב ראשון יבצעו הרופאים דיקור באשך ללא ניתוח (וע"ז באה התשו' באות א). ויש אפשרות שיפסיקו לאחר מכן את הניתוח וימתינו כמה שבועות לתשובת מעבדה ואז במקרה הצורך ימשיכו את הניתוח (וע"ז באה התשו' באות ב). וגם בקש לשאול קדם מרן זצוק"ל דהיות והביצה "אינה פועלת עוד, כיון שבילדותו לא ירדה בזמנו, אם זה צירוף". (וע"ז באה התשו' באות ג).

אל ידי"נ …. שליט"א,

שלו' רב

ראשית אני מצרף מכתב (סי' הקודם) אודות דעת מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל בענין שיטת ר"ת כפי שהשבתי לת"ח א' אודות בחור שהסירו ממנו ר"ל ביצה, והוסיף שם מרן בכתי"ק "כנים הדברים האמורים לעיל".

א. תשובה לשאלתך הראשונה – נמצאת במכתב המצורף. אלא שחשבתי למה לא נאמר לרופא מתחילה לא לדקור האשך (שהרי מדובר בדקירה שמגיעה לחלל שאל"כ אין מקום לדברים דלהלן) אלא ליטול הביצה, שהרי אליבא דר"ת הכי שפיר טפי – כי אם דוקר קודם ואח"כ מוציא מגרע טפי (עיין חזו"א סי' ט אות ג) אמנם בזה הבנתי ממרן (שליט"א) זצוק"ל שהגם שהדיקור מחמיר את השאלה מבחינת לבוא בקהל אך הוצאת הביצה – יש בזה יותר איסור [אם אפשר בפחות, ודימה זו לסירוס אחר סירוס ויל"ע עוד בד"ק].

ב. הבנתי שמכיון שניתוח נוסף יהא כרוך בכניסה לפק"נ – ולו בגלל ההרדמה הכללית א"צ לעשות כן, ואם עפ"י הרופאים בכה"ג מוציאים כל הביצה – כן יש לעשות.

ג. בפשטות ענין ה"אשך הטמיר" (שלא ירד בזמנו) – הוי צירוף.

כתבתי כל זה באפס הזמן, והנני מוכן לשוב ולשאול ולעיין כפי אשר יורה לי כת"ר, בנתיים אל יראה מכתב זה לאחרים כי אני מבקש עוד לברר יותר.

הכ"ד דוש"ת ושלו' משפחתו באה"ר כה"י

יוסף י. אפרתי

[היו דברים נוספים בענין שביקש הרב השואל לשוב לשאול את מרן זצוק"ל אך בזה אין בידי דברים ברורים].