הבא: סימן ל' בענין בדיקת אבהות בחשש זנות <<
אבן העזר סימן כ"ט
אם יש חובה להתריע בפני ב"ד
על פסול ממזרות
בדבר שאלתו שיש בידו מידע ודאי אודות פסול ממזרות ושאל אם מחובתו לילך לב"ד ולספר להם הדבר כדי למנוע עירוב זרע פסול בכרם בית ישראל.
בגמ' (פסחים קיג ע"ב) איתא דר"פ מנגיד למי שהעיד יחידי שראה דבר ערוה בחבירו, משום שיחיד אינו נאמן ואין כאן אלא הוצאת שם רע, וכדפי' רשב"ם "מאחר שאין אתה נאמן בעדות לא יתקבל עדותך, אין עליך מצוה להעיד הרי אתה עובר על לא תלך רכיל בעמך". ולכאורה יש לעיין מהא דקידושין (דף סו ע"א) בההוא סמיא דאמר לו אחד שאשתו זנתה, ואמר שמואל דאם נאמן עליו שיוציאה, ולא מצינו שגערו בו על שהוציא שם רע. וצ"ל דמכיון ששם בא לאפרושי מאיסורא מותר לו להעיד גם אם לא ברירא ליה שיהיה נאמן על הבעל כבי תרי. אולם מ"מ אסור לפרסם דבר איסור במקום שאינו נאמן ויצא מזה לעז בעלמא, וכמבואר במהרי"ק (שורש קפח והעתיקו הח"ח בסוף הספר). וראה דברי הח"ח בפתיחה (לאוין אות י) וז"ל "ואם קם והעיד עליו בפני ב"ד בדבר איסור ביחידי מכיון שאין יכול לבוא מזה שום תועלת לענין ממון ושבועה ולא לענין לפסול את האיש הזה מחזקת כשרותו, כיון שהוא ע"א בדבר, א"כ שם ביש בעלמא הוא דקא מפיק עליו ועובר עי"ז ג"כ על לאו דלא יקום ע"א באיש לכל עוון ולכל חטאת, וצריכים ב"ד להלקותו עבור זה הלאו". ועי' במש"כ בבאר מים חיים.
ובנד"ד שמעתי ממרן רבינו (שליט"א) זצוק"ל דאם אכן יוכל להוכיח לבית הדין בטענות ברורות שיתקבלו ע"י חברי ביה"ד עליו להודיע לביה"ד את הענין, אמנם אם ביה"ד לא ישתכנע מדבריו ולא יהיה בזה אלא משום הוצאת לעז אסור לספר לב"ד.
