מאמרים

ערלה בחצילים

הגדרת אילן וירק באופן כללי בנוגע למצות ערלה, כלאי זרעים, ספיחין בשמיטה וברכות הנהנין והתמקדות בצמח החציל.

הפסק תקרה בכלאים

הפסקת תקרה לעניין כלאים, שאלה המצויה בעציצים תלויים או עומדים בגובה שגדלים בהם צמחים ממינים שונים, או בסיכוך גפנים, והתעוררה

סיכום סיור ובדיקה במטעי פטל אוסנה ואוכמניות

במסגרת הסיורים הנעשים על ידי רבני בית ההוראה ע"ש הרב ש. א. רוזנברג זצ"ל יצאו הרה"ג ללמוד אודות שני סוגי

סיון תשפ"ג – כלאי הכרם

מאמר מתוך דיוור חודש סיון תשפ"ג נאמר בתורה (דברים כב, ט) "לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה אשר תזרע

הפרשה מפירות שלא ראו פני הבית על פירות שראו פני הבית

האם מותר להפריש מפירות שלא נכנסו עדיין לבית על פירות שנכנסו לבית ולהיפך? מאמר זה עומד על מחלוקת הראשונים בזה,

ירקות עלים המועברים מעציץ שאינו נקוב לנקוב

רבי שאול רייכנברג שליט"אמרבני בית המדרש ומחבר ספר ’משפטי ארץ' ירקות עלים המועברים מעציץ שאינו נקוב לנקוב מאמר מתוך הליכות

כלאים בפטריות ובאצות ים

האם נוהג איסור כלאי זרעים בגידולים ייחודיים כפטריות ואצות? מאמר זה נוגע ביסודי הדין של גידול פטריות ואצות ים, גידולי

במצוות הפרשה ונתינה בתרו"מ ובראשית הגז

האם יש מצות הפרשה בראשית הגז כבתרומות ומעשרות, או שהמצווה היא רק בנתינה, מאמר זה עמוד על מחלוקת ראשונים בעניין

הפרשת תרומות ומעשרות מפירות בבעלות נכרי

אתגרים הלכתיים ופתרונות אפשריים בעולם המודרני, שבו תעשיית המזון מורכבת משותפויות ומבעלויות מגוונות, עולה שאלה הלכתית מורכבת: כיצד להפריש תרומות

כלאים בסוגי הירקות לפת, צנון, נפוץ וגזר

לפת צנון ונפוץ, נידונו במסכת כלאים, ומהם למדו הראשונים את יסודות הלכות הגדרת המינים בדין כלאים. מהו ‘נפוץ'? והאם הוא אכן

מצוות התלויות בארץ באצות ים

תשובה זו עוסקת בבירור דינם של אצות ים לעניין מצוות התלויות בארץ.במציאות האצות המצויות במוצרים שתחת הכשרויות המהודרות כפי הנראה

איסור כלאים במעבר עם עציץ ירק בסמוך לירק אחר

העברת שתילים ועציצים מעוררת שאלות בהלכות כלאי זרעים וכלאי הכרם, מאמר זה מתוך שיעור של הגאון רבי שמואל פליסקין שליט"א

דעת רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בענין אתרוגי מרוקו

סוגיית יחוסו של האתרוג המרוקאי וחזקתו כאינו מורכב, הינה סוגיה בעלת חשיבות גבוהה אצל ציבור היראים המדקדקים ליטול למצות אתרוג

הרכבת כלאים בירקות

מאמר מתוך הליכות שדה גיליון 224 – תמוז תשפ"גהמאמר הוא מתוך שיעור שנאמר ביום העיון שעל ידי בית המדרש 'אמונת

הדר קבלוה – קדושה שניה – וחיוב תרומות ומעשרות בדעת הרמב"ן

מהי אותה קבלה שקבלו ישראל על עצמם את התורה מאהבה, ומה הקשר בינה ובין קדושה שניה עליה נחלקו אם קידשה

דין פטריות הגדלות על מצע חמץ

שאלת הפטריות הגדלות על מצע חמץ בפסח עוררה הדים רבים, בהליכות שדה 217 כבר הובא מאמרו של ראש בית המדרש

יום עיון תשרי תשפ"ד

כל השיעורים שנמסרו במסגרת ימי העיון שע"י בית המדרש להלכה בהתישבות. השיעורים נמסרו בירושלים ובבני ברק וניתן לשמוע ולהוריד את

יום עיון ניסן תשפ"ד

כל השיעורים שנמסרו במסגרת ימי העיון שע"י בית המדרש להלכה בהתישבות. השיעורים נמסרו בירושלים ובבני ברק וניתן לשמוע ולהוריד את

ימי עיון תשרי תשפ"ה

הודעה חשובה לשוחרי התורה: הננו מתכבדים להזמין את שוחרי תורת ארץ ישראל ליום הלימוד השמונים ותשעה במצוות התלויות בארץאשר יתקיים

אייר תשפ"ג – אל הנוטעים – זהירות כלאי אילן

לקראת הקיץ שלאחר שנת השמיטה רבים רוצים לרענן ולחדש את גינתם בנטיעת שתילים עצי נוי ועצי פרי. בנטיעת עצים בין

שום – זרע כלה

כיצד גדל השום, ומהו החילוק שבינו ובין הבצל שמשום כך נחלקו חכמים ורבי יהודה האם השום נחשב שזרעו כלה, או

כמה אופנים ופרטים בחילוקי רשויות לכלאים

מצויים אופנים רבים ושונים למחיצות המבדילות בכלאי זרעים וכלאי הכרם ומתעוררות בהם שאלות ונדונים שונים בגדרי מחיצות וגדרי הבדלת כלאים

אחשביה ובטלה דעתו

אימתי אומרים שכיון דאחשביה נחשב אוכל לכלאים, שביעית תרומות ומעשרות ,טומאת אוכלין וכדומה, ואימתי אומרים בטלה דעתו אצל כל אדם,

בדין נטיעת ייחור של ערלה לשם סייג – גדר

ייחור ערלה שניטע מחדש בפטור האם איסורו מנטיעתו הראשונה נפקע בנטיעה הפוטרת מערלה? מאמר זה מבאר את שיטת הריבמ"ץ בסוגיה

ברכה על הפרשת חלה מהשיעור הקטן

ההכרעה והמנהג בדבר שיעור עיסה לחלה והמסתעף ממנו לשאר שיעורים בפסח, רביעית יין וכזית מרור, וההבדלים שבין ההכרעות השונות לברכה

אב תשפ"ג – הפרשת תרומות ומעשרות מתוצרת שגדלה אצל נכרים

מאמר מתוך דיוור חודש אב תשפ"ג בתקופה זו יוצאים רבים לנפוש בצפון, או במקומות אחרים, ויש שקונים פירות מדוכנים של

בית המדרש להלכה בהתישבות בבשורת בין הזמנים למשפחות

בעקבות פניות ממשפחות המבקשות להכיר את מרכז הלמידה ולהינות בימי "בין הזמנים" מחוויה אטרקטיבית ברמה גבוהה לצד תוכן יהודי אמיתי

הפרשה ממצות שהצטרפו על מנת לחלקם לכמה מבני החבורה

רבי אהרן פרנקל שליט"אמרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"ל מאמר מתוך הליכות שדה גיליון 223 – ניסן תשפ"ג

תקלות מצויות בהפרשות ציבוריות

מאמר מתוך הליכות שדה גיליון 224 – תמוז תשפ"גמתוך שיעור שנאמר ביום העיון בבית המדרש 'אמונת אי"ש' ביום ג' כ"ז

מי הוא הראוי להפריש חלה

רבי מיכאל גלעדי שליט"אמרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"לוראש כולל "זכרון משה" שעל יד בית המדרש מאמר מתוך

עגלת קניות