אייר תשפ"ג – אל הנוטעים – זהירות כלאי אילן
הרב מיכאל גלעדי שליט"אלקראת הקיץ שלאחר שנת השמיטה רבים רוצים לרענן ולחדש את גינתם בנטיעת שתילים עצי נוי […]
קרא עוד...
צמח ה״קנאביס״ שאושר לאחרונה לשימוש רפואי מסחרי, ומשמש להוותינו גם לצרכים שאינם כאלה, מעורר שאלות הלכתיות,
כפי שכבר נכתב והתפרסם, לצערנו רוב האילנות המצויים כיום במטעים ובגינות הפרטיות מורכבים באיסור כלאים, ופעמים
כיצד מונים שנות ערלה לאילן, ומה הטעם שממתינים עד לט״ו בשבט של השנה הרביעית לאילן, בשאלה
שאלה לאחר שהפרשתי תרומות ומעשרות באמירת הנוסח המקובל, גיליתי שחלה טעות בכמות שהפרשתי, והחלק המופרד לא
ממנהגי היום המשנה בתחילת מסכת ראש השנה מביאה שט"ו בשבט הינו ראש השנה לאילנות. מכיוון שט"ו
מאמר זה סוקר את הרכבת האילנות לצורותיה ואת האסור והמותר בהרכבות השונות. רבי שאול רייכנברג שליט"אמחבר
כתוב במשנה: "ר"ה לאילן" – לא אמר לאילנות כמו באינך, יש לרמז מה שקיבלנו מרבותינו להתפלל
שאלה אנו מגדלים בחצר גינתנו תבלינים ועשבי תיבול, חלקם של התבלינים הם תבלינים שבמשפחתנו מקובל לגדל
ראש השנה לפירות האילן ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, יש ליום זה
שאלה בערב שבת ערכנו קניות בשוק, במקום שאין בו תעודת הכשר, ותכננו לעשר את הפירות והירקות
שאלה היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד
דינם של פירות שחנטו קודם ט"ו בשבט של שמינית לעניין הפרשת תרומות ומעשרות הרב שמחה אדלשטיין
שביעית שבשמינית רבני בית ההוראה שעל יד בית המדרש להלכה אמונת אי"ש הזוכים לתת מידע ומענה
כל השיעורים שנמסרו במסגרת ימי העיון שע"י בית המדרש להלכה בהתישבות. השיעורים נמסרו בירושלים ובבני ברק
כל השיעורים שנמסרו במסגרת ימי העיון שע"י בית המדרש להלכה בהתישבות. השיעורים נמסרו בירושלים ובבני ברק
שאלה: לאחר ששנת השמיטה הסתיימה ברצוני לשתול בגינתי שתילי ירק ונוי, האם מותר לי ללכת למשתלה
הדלקת נר חנוכה ונרות שבת בשמן של שביעית מאמר מדיוור חודש טבת תשפ"ג שאלה האם מותר
תוכן העניינים שנות מעשר שני בראש השנה תשפ"ג שנת שמיטה הסתיימה והשנים תשפ"ג ותשפ"ד יהיו שנות
מכיוון שעל פי הידוע לנו רוב ככל הזריעות נעשות במקום מקורה, ולכן, על אף שמספק זריעה
הבדלה על יין של שביעית מאמר מדיוור חודש כסלו תשפ"ג לקראת תחילת חלוקת היין ומיץ הענבים
שיעור בנושא הכנה לשנה השמינית –סקירה תמציתית ובהירה מאת הרה"ג אהרון פרנקל שליט"א, מרבני בית ההוראה
רבי יוסף אפרתי שליט"אראש בית המדרש ירק הנלקט במוצאי שביעית הרי הוא קדוש בקדושת שביעית מדרבנן,
להורדת הלוח לחץ כאן שם הירק גמר איסור ספיחין וקדושה בתשפ"ג מ[1]: למחמירים[2] רוב בשוק
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, וקצרתם את
איסור חדש בחוץ לארץ המשנה (ערלה ג' ט') "החדש אסור מן התורה בכל מקום", מפורש שאיסור
בשתי המאמרים הקודמים (מעבר למאמר הראשון >>, מעבר למאמר השני >>) דנו על המינים בהם נוהג
בו יבואר פסק רבותינו זצוק"ל ויבלחט"א המורים שכדאי להפריש תרו"מ מכל דבר שמכניסים לבית אפילו יש
להורדת לוח הביעור כקובץ >> עיקרי הלכות הביעור למעשה פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית מותר לאוכלם
שאלה אני רגילה להוציא חתיכה קטנה להפרשת חלה, אולם בשיעור ששמעתי בסמינר המורה אמרה שהמנהג להוציא
פעילות תורנית
פעילות חינוכית
כלי עזר
כל הזכויות שמורות | תקנון אתר
