תשובה:

נחלקו הראשונים בדין זה, יש אומרים שאף שקדושה שניה שהתקדשה ארץ ישראל בימי עזרא בעליית עולי בבל לא בטלה, כפי שנאמר: "קדושה שניה - קידשה לשעתה ולעתיד לבוא", אבל יש תנאי לחלות הקדושה, והוא, שיהיו רוב ישראל על אדמתם. ומאחר שכיום אין רוב ישראל יושבים בארצם, נוהגות המצוות התלויות בארץ מדרבנן ולא מהתורה. ויש הסוברים שבתרומות ומעשרות לא קיים תנאי זה, ולכן נוהגת מצווה זו מהתורה גם בימינו. ולמעשה, השו"ע והרמ"א פסקו להלכה כדעות שכיום הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת מדרבנן. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא, ב)

האם מצות הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת היום מהתורה או מדרבנן?

תשובה:

יש מחמירים שלא להפריש בנוסח זה, אבל דעת החזו"א שמותר להפריש בנוסח זה לכתחילה, וכן נוהגים. אמנם אין ראוי לנהוג כן באופן קבוע, מכיון שהנהגה זו גורמת לשכחת התורה. (מקורות: קונטרס הל' תרו"מ לחזו"א)

האם מותר להפריש תרומות ומעשרות בנוסח הקצר שתיקן החזו"א?

תשובה:

לכתחילה אין מפרישים מעשר שני בירושלים. יש להוציא את פירות הטבל חוץ לגבולות ירושלים העתיקה, להפריש תרומות ומעשרות ולפדות מעשר שני, ורק אחר כך להכניס את הפירות לירושלים העתיקה. (מקורות: רמב"ם מעשר שני, ב, ד)

אני גרה בירושלים העתיקה בתוך החומות, קטפתי מעץ הלימונים שבחצרי פירות, איך עלי לנהוג לגבי הפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

יש מתירים, ויש אוסרים. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא יא, ועוד – מתירים. יש"ש ב"ק ה, קונטרס ברירה, לב, וחזו"א דמאי ט, כא – אוסרים)

בזמן הזה, שמצוות תרומות ומעשרות הנם מדרבנן, האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות על ידי 'ברירה'?

תשובה:

כיון שמדובר בשתית משקה סחוט מפרי, נחשב כאכילת קבע וחייבים לעשר.

באכילת פרי כמות שהוא בלי סחיטה, גם אין הבדל בין אם הנך עושה זאת תחת העץ או במקום אחר, אלא תלוי אם המקום הוא חצר של בית, או אם הנך משלם על הלימונים, אם מדובר במטע שאיננו בחצר בית ואינך משלם על הלימונים הפירות מפטורים מתרומות ומעשרות, אלא אם מדובר באכילת קבע כשתית משקה סחוט מפרי, או אכילת מבושל. רמב''ם הל' מעשר פ"ג ושם בהלכה יט.

אני נמצא בטיול  בצפון, ולקטתי לימונים במקום שאינם הפקר, אני רוצה לסחוט לימון לתוך כוס ולשתות ממנו לימונדה, אני עושה את זה תחת העץ.

תשובה:

כן, הפירות חייבים במעשר, אף גוי שעשה גמר מלאכה בפירות של ישראל מכל מקום מדרבנן חייבים במעשר. (משפטי ארץ פרק ד ו). אמנם לגבי ברכה על ההפרשה כיון שדעת המביט (ח"ב סימן קצו) שבזמן הזה שעיקר חיוב פירות בזמן הזה לא גזרו חיוב תרומות ומעשרות בפירות שנגמרה מלאכתם ביד גוי, אף שלהלכה לא מקלים בזה מכל מקום יפריש תרומות ומעשרות בלי ברכה.

גוי קטף פירות משדה ישראל, והביא לי הפירות, האם צריך לעשר. והאם לברך על ההפרשה.

תשובה:

אפשר להפריש מאחד על השני. (משפטי ארץ תרומות ח, ד) אף שלעניין מצות נטילת לולב דעת הרבה מן הפוסקים שאין יוצאים ידי חובה, מכל מקום כתב  החזון איש (כלאים ג סק' ז), שאתרוג המורכב עם לימון אינו כלאים עם אתרוג שאינו מורכב כיון שהפירות דומים דמיון גמור, ולעניין נטילת לולב זהו דין אחר. אמנם עין עוד חזון איש (כלאים ב סק טו ובשו"ת הר צבי סי עח) שנסתפק בדבר עיון שאתרוג המורכב יש בו חלק ממין אחר.

האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות מאתרוג מורכב על אתרוג שאינו מורכב?

תשובה:

מותר להפריש מסוג אחד של פלפל על סוג אחר שהכל חשיב מין אחד. הכלל הקובע הוא לפי הכלל במסכת תרומות פרק ב משנה ו "כל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה" לכן פרי שיש בו כמה זנים כמו ענבים שחורים וירוקים פלפל ועוד כולם נחשבים כמין אחד מפני שאינם כלאים ומפרישים מזה על זה. משפטי ארץ תרומות ומעשרות פרק ה ב

אמנם יש לציין שפלפל חריף ארוך ופלפל מתוק רחב, ספק אם הם ממין אחד ואין להפריש מאחד על השני.

יש לי בגינה שני סוגי פלפל אדום וצהוב האם צריך להפריש מכל סוג וסוג או שאפשר מסוג אחד על חברו?

תשובה:

יש להפריש תרומות ומעשרות מן התפוזים בנפרד, ומהמיץ הסחוט בנפרד. יש לדעת כי לכתחילה ראוי להפריש תרומות ומעשרות מפירות לפני שסוחטים אותם למיץ, הדבר נכון בכל מיני הפירות למעט זיתים וענבים שהרוצה לעשות מהזיתים שמן, ומהענבים יין, לא יפריש עד שיעשה את השמן או היין, שזהו גמר מלאכתם. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?