תשובה:

אכן הגיעו לידינו נתונים היכולים לשנות את קביעת אחוזי הערלה ובימים אלו אנו שוקדים לבררם היטב ולקבוע את מסד הנתונים בצורה נכונה על פי המציאות בשטח. אנו תקוה כי בקרוב נוכל לברך על המוגמר ולתת מידע סדור ומדויק. בינתיים כל עוד אין מדויק מה הם אחוזי הערלה בכל מין, מכיוון שרוב הפירות מכלל המינים (למעט אוכמניות, פטל ופסיפלורה) אינם ערלה, אזי לדעת החזון איש ניתן לסמוך על הרוב שאינם ערלה ומותר לקנות פירות בשווקים גם כשאין פיקוח. אמנם דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל הינה שכאשר ישנם הרבה נטיעות ערלה אף שרוב הנטיעות אינם ערלה יש לחוש ל'כל קבוע כמחצה על מחצה דמי' ואי אפשר לסמוך על כך שרוב הפירות אינם ערלה. בחלק מן הפירות זהו אכן המצב שמצויים נטיעות ערלה באזורים רבים לכן לדעת מרן הרב אלישיב זצוק"ל יש להחמיר בהם. כאשר לא ידוע האם במין זה אכן מצויים הרבה נטיעות של ערלה, יתכן שלדעת מרן הגרי"ש אלישיב זו סיבה להקל במקום הצורך. אמנם כמובן שגם לדעת החזון איש 'מהיות טוב' מי שיכול לצרוך פירות רק ממקומות מפוקחים ראוי שכך יעשה. וגם החזון איש שהתיר לקנות פירות בשווקים הקפיד לקנות לעצמו רק בפירות שהיה עליהם פיקוח. וכמו כן בזמן החזון איש קושי להשיג פירות תחת פיקוח בכל עיר, וברוך ה' היום בכל עיר מצויות רשתות שפירותיהם תחת פיקוח כשרותי הלכתי שבו לא מצויים פירות ערלה. ויתכן שבמצב זה לא היה החזון איש מקל בכך. על כן מי שיכול לקנות במקומות מפקוחים על ידי ועדות כשרות למהדרין ראוי שכך יעשה. בשעת הדחק ובמקום צורך יש מקום להקל – בהעדר מידע. כאשר יהיה מידע באלו מינים ישנם הרבה נטיעות ערלה: לדעת החזון איש עדין יש מקום להקל ולסמוך על הרוב אמנם לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל חובה לברר באלו מינים מצויים הרבה נטיעות ערלה ומהם אסור לקנות ללא פיקוח מהדרין.

שלום וברכה, מזה תקופה שאין עדכון בקו בית המדרש אודות אחוזי הערלה, בהעדר מידע מה הדין? האם מותר לקנות פירות בשווקים?

תשובה:

ראשית זכות גדולה היא לעזור לאחינו בדרום, אשריך! לגופם של דברים אכן מכיוון שב'קרן המעשרות' מקפידים למנות את המנויים לחלל על המטבע (שנשארת בבעלות הקרן), בכל בוקר ממנים את המנויים חדשים במינוי בכתב. ומכיוון שכרגע (בזמן הגעת השאלה) אין אפשרות להשיג את הממונה על הקרן על מנת שימנה אותך שליח באופן פרטני, אין באפשרות לחלל את המעשר שני שבידך על המטבע של הקרן מאחר שעדיין לא נתמנית שליח. אמנם ניתן להפריש ולקבוע את המעשר שני על פירות מסוימים ומהם לא לאכול עד החילול שייעשה מחר, ואת שאר הפירות יהיה מותר לאכול מיד לאחר ההפרשה. אך מאחר ובנוסח ההפרשה הרגיל פירות המעשר שני נקבעים בדרומם של הפירות וקשה לדעת היכן הם בדיוק ואסור לאכול מהם עד אחרי חילול המעשר שני יש לקבוע את המעשר שני במקום מסוים. לצורך כך מלבד היותר ממאית אותו אתה מפריש על מנת לקבוע בו את התרומה הגדולה עליך להוציא לכל הפחות תשיעית מן הפירות ולהניחם בערימה נפרדת, לומר את נוסח ההפרשה שלפניך עד אחרי קביעת תרומת המעשר - ולשנות בנוסח הפרשת מעשר שני, במקום לומר "ומעשר שני בדרומם של הפירות" עליך לומר ומעשר שני יהיה בערימה זו – ולהצביע על ערימה התשיעית אותה הכנת. כעת ערימת היותר ממאית אסורה שהרי היא תרומה ותרומת מעשר, ערימת התשיעית אסורה לעת עתה (עד החילול מחר) משום שהיא קדושה בקדושת מעשר שני, ושאר הפירות מותרים כבר עכשיו באכילה. למחרת כאשר המנוי יכנס לתוקף ותיעשה שליח לחילול המעשר שני על המטבע תוכל לחלל את המעשר שני בברכה: בא"ה אקבמ"ו על פדיון מעשר שני, ואז לומר: הַמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי שעשיתי אתמול יְהֵא מְחֻלָּל עַל פְּרוּטָה בַּמַּטְבֵּעַ הַמְיֻחֶדֶת לְחִלּוּל זֶה, בַּקֶּרֶן לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְפִי תְּנָאֵי הַקֶּרֶן.

חקלאי מעוטף עזה "נתקע" עם כמות גדולה של גידולי אננס שהוא לא הצליח לשווק אותם עקב הלחימה בדרום, לצורך כך גייסתי סכום מסוים מכמה חברים וקנינו מהחקלאי את כל התוצרת אותה נחלק למפונים בעזרת ה', היות והשנה שנת מעשר שני עשיתי היום מנוי לקרן המעשרות על מנת שאוכל לחלל את המעשר שני על המטבע בקרן, אך הסבירו לי שהמנוי מתחיל רק מחר. האם יש לי דרך לעשר היום את הפירות ולאכול מהם בלי לחלל על המטבע היום?

תשובה:

עץ הרימון הוא עץ בעייתי כי אם הוא לא מטופל בצורה נכונה יוצאים סביבו מהאדמה ענפים חדשים שעליהם גדלים פירות. הכלל הוא שאילן העולה מן השורשים מונים לו שנות ערלה מחדש ולכן מכיוון שמהענפים האלו יוצאים פירות בתוך שלושת השנים ליציאתם מהאדמה הרי הם ערלה, לכן כל עוד לא ידוע שבעץ הזה ניקו את כל ה'סורים' שיצאו מהאדמה צריך לחוש שהפירות ערלה. (משפטי ארץ ערלה פרק ו סעיף ד) קישור למאמר אילן היוצא מן השורשים >>

קיבלתי מידיד רימון לראש השנה, ונאמר לי שהעץ כבר בן למעלה מחמש שנים, האם הרימון מותר באכילה או שצריך לחוש לערלה?

תשובה:

נחלקו בזה האחרונים, דעת החתם סופר (שו"ת יו"ד קלב) שאפשר לחלל על שטרות של כסף אמנם דעת החזו''א (דמאי סי' ג סק' יב) שצריך לחלל דווקא על מטבע ואין להקל לחלל על שטר, וכן נהגו. (משפטי ארץ טו ח)  

האם צריך לחלל דווקא על מטבע, או גם שטרות של כסף.

תשובה:

אין כלאי זרעים נוהגים בחו"ל כלל אפילו מדרבנן ולכן הכל מותר. (שו"ע יו"ד סימן רצו סעיף ב)

אמנם בארץ ישראל צריך לדעת שכיון שהתירס הוא קטניות לא מספיק טפח וחצי בינו לבין העגבניות אלא ששה טפחים כדין ההרחקה בין קטניות לירקות.

לטבלת ההרחקות לחץ כאן >>

אנו גרים בחו"ל וזרענו תירס ליד עגבניות ומישהו העיר לנו שזה כלאים האם כך?

תשובה:

יש לעשר ואין לחוש לחרם כיון שכל החרם היה רק בפירות שהם ודאי של גוי, אבל אם יש ספק אין על זה חרם. (וכן מביא בדרך אמונה פרק א מתרומות ציון הלכה רכט). ומכיוון שהמציאות היום בדוכנים בצידי הדרכים יש הרבה פירות שמגיעים ממטעים יהודים, הרי זה ספק אולי קנה הערבי מישראל לכן יש לעשר בלא ברכה, ובמקרה שקונה ליד מטע של גוי שמן הסתם הוא קטף ממטעו ופטור מתרומות ומעשרות.

קניתי מדוכן של ערבים דובדבנים האם צריך לעשר מספק או מכיוון שיש חרם שלא להפריש תרומות ומעשרות מפירות גוי שלא לעשר אין לעשר?

תשובה:

אכן דיני ההרחקות בין ירקות וקטניות שונים זה מזה ושינם שלושה חלוקות: בין שני מיני ירק, בין ירק לקטנית, בין שני מיני קטנית. בין שני מיני ירק צריך להרחיק 15 בין נקודות היציאה של הגבעול. בין ירק לקטנית צריך להרחיק 60 ס"מ בין נקודות היציאה של הגבעול. בין שני מיני קטניות או תבואה צריך להרחיק 6 מטר ו 12 ס"מ בין נקודות היציאה של הגבעול. ההגדרה של ירק היא כשאר החלק הנאכל הוא או העלים עצמם, כחסה סלרי וכדומה, או פרי הירק כמלפפון, עגבנייה פלפל וכדומה. כאשר החלק הנאכל הוא הזרע, כבחומוס תירס שעועית וכדומה הרי הם נחשבים קטניות. ולכן בין עגבנייה לחסה – לדוגמא, צריך להרחיק 15 ס"מ, בין עגבנייה לתירס יש להרחיק 60 ס"מ ובין תירס לחומוס יש להרחיק 6 מטר ו 12 ס"מ. ישנם מינים כשעועית פול וכדומה הגדרתם כירק או קטנית תלויה לשם מה זורעים אותם, אם זורעים אותם לאכילת התרמיל – דינם כירק, ואם זורעים אותם לאכילת הזרע בפני עצמו דינם כקטנית, שיעורי ההרחקה תלויים בכוונת הזורע. ברשימה זו תוכלו לראות רשימה חלקית של צמחים לפי חלוקה בין זרע לירק. יש להדגיש ששיעורים אלו רלוונטיים רק בזריעה של 'יחידי' כלומר זרעים בודדים שטח הזריעה שלהם הוא פחות מ 60 ס"מ ברצף, במידה ומדובר בשטח זריעה העולה על רוחב זה השיעורים משתנים וכפי שניתן לראות בפירוט בעמוד זה. למאמר אודות הרחקות שונות לחץ כאן>>  

אני רוצה לזרוע בגינה כמה מיני ירק וקטנית, והבנתי שדיני ההרחקה בין ירקות לקטניות שונים זה מזה, מה ההבדלים בין דיני הרחקות הכלאים שלהם? וכיצד אדע מה נחשב ירק ומה נחשב קטנית מבחינה הלכתית?

תשובה:

מחללים הכל על אותה הפרוטה, (כך מבואר בחזון איש דמאי ג סקט ז). וכן הוא בנוסח של חזו''א. ומ''מ במקום שיש ספק אם צריך חומש, טוב לומר על שיתחלל המעשר שני וחומשו אם צריך על פרוטה ורביע, כדי שאם פטור מחומש, לא ייווצר מצב שהמעשר שני התחלל על פחות משוה פרוטה. (משפטי ארץ פרק טו ג).

האם חילול החומש הוא על אותה פרוטה יחד עם המעשר שני כך שאת המשער שני וחומשו מחללים על פרוטה אחת מהמטבע, או שמחללים את המעשר שני והחומש על פרוטה וחומש.

תשובה:

כן, הפירות חייבים במעשר, אף גוי שעשה גמר מלאכה בפירות של ישראל מכל מקום מדרבנן חייבים במעשר. (משפטי ארץ פרק ד ו). אמנם לגבי ברכה על ההפרשה כיון שדעת המביט (ח"ב סימן קצו) שבזמן הזה שעיקר חיוב פירות בזמן הזה לא גזרו חיוב תרומות ומעשרות בפירות שנגמרה מלאכתם ביד גוי, אף שלהלכה לא מקלים בזה מכל מקום יפריש תרומות ומעשרות בלי ברכה.

גוי קטף פירות משדה ישראל, והביא לי הפירות, האם צריך לעשר. והאם לברך על ההפרשה.