כל המאמרים

היציאה למקומות נופש הפך כיום כמעט מנהג מדינה, ואפילו אותם הנמנעים מכך, הרי מוסדות החינוך ואף הישיבות שולחים את תלמידיהם

קניית פירות בחנויות ובשווקים הפתוחים שאין להם תעודת כשרות מהודרת כרוכה בשתי שאלות הלכתיות: ספק טבל – אין אפשרות לדעת אם

העברת שתילים לענין ערלה עונת נטיעות השתילים בעיצומה ואנו נדרשים לשאלת רבים הקונים ממשתלות עצים בוגרים: האם חייבים למנות שנות

שאלה – האם פירות הנמצאים בחורשות או בגינות הציבוריות חייבים בתרומות ומעשרות? תשובה – הלכה פסוקה היא שהפקר פטור מתרומות

כבר כתבנו בשו"ת ישא יוסף (ח"א סי' ע"ח וח"ד סי' פ"ב) את דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אודות הליכה לכותל

אנו נמצאים בעונת הקטיף של פירות הקיץ – באיזה אופנים אפשר לאכול מהפירות בלא לעשר? הדין הוא שאין הפירות מתחייבים

הרב אליקים שלנגר זצ"ל (במאמר זה אין הכוונה לפסוק הלכה, אלא לברר ולעורר). "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ

ביעור ווידוי מעשרות שתי מצוות נצטווינו בשנה הרביעית ובשנה השביעית והן: מצות ביעור מעשרות מצות וידוי מעשרות בפרשת ראה[1] כתוב "מקצה שלוש

וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. ומכאן

בדבר השאלה של קניית ירקות בשמיטה ממשקים הנמצאים דרומית לים המלח, שכמה ועדות שמיטה מקילות בזה, בהנחה שדרומית מים המלח

פירות ארץ ישראל חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות בהגיעם לשלב גידולם הנקרא בפי חז"ל "עונת המעשרות". עד שלב זה, הפירות אינם

שאלה אשה המכינה בצק שיש בו שיעור חלה אך בדעתה לתת חלק ממנו לאשה או לנשים אחרות, או שבדעתה לעשות

הגאון רבי מיכאל גלעדי שליט"א משקל הקמח ממיני דגן שונים החייבים בחלה שיעור העיסה החייבת בהפרשת חלה מבואר במשנה (חלה

נערך על פי דבריו של הרב קושלבסקי בהרצאה למשתלמות כאשר אנו אוכלים בביתנו, בסביבה המוכרת לנו, בעיות הכשרות אינן רבות.

דיני נטע רבעי "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, לַה'" (ויקרא י"ט, כ"ד) מה דינם של הפירות בשנה הרביעית,

האם חייבים בימינו לתת ללוי מטבל וודאי תשעה אחוזים מהפירות למעשר ראשון? [מעשר הראשון הוא עשרה אחוזים, אלא שאחוז אחד,

המצוות התלויות בארץ חביבותה של ארץ ישראל "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה" (דברים י"א, י"ב)