rivki

תשובה:

קליפות שאינן ראויים כלל למאכל, כקליפות אגוזים, שקדים, חמניות וכדומה, אין בהן קדושת שביעית. קליפות הראויות למאכל, כקליפות תפוחים, אגסים ועגבניות, יש בהן קדושת שביעית, ואם לא מתכוונים לאוכלן יש להניחן בפח של שביעית עד שיתקלקלו. קליפות שאין הדרך לאוכלן, אך הדרך להאכילן לבהמות, כקליפות תפוזים וכדומה, יש בהן קדושת שביעית. ואם הוא גר בעיר שאין בה בהמות, ואין הדרך לעשות מהן מרקחת - מותר לזרקן. אמנם רבו הדעות המחמירות לנהוג קדושת שביעית בקליפות הדרים, מטעמים שונים שיתבארו בביאורים, ועל כן אין להקל בזה בפרט כשעשו מהן מרקחת אלא ישליך אותן לפח השמיטה, או לכל הפחות יעטוף אותן בשקית ניילון וכך ישליך לפח האשפה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

תשובה:

שמן זית עומד מטבעו לסיכה, ולכן גם בזמן הזה, על אף שאין הדרך לסוך בשמן זית, מותר לסוך בו לטיפול ביובש. אך יש אומרים שרק מי שרגיל לסוך בשמן לתענוג מותר לסוך בו לטיפול ביובש, אבל מי שאינו רגיל בכך, אסור. לענין מריחת רסק פירות לטיפוח עור הפנים, אם הרבה אנשים נוהגים להשתמש בפירות אלו לכך, הדבר מותר. אך אין לערב בפירות חומרים נוספים הפוגמים אותם מאכילה, אלא מותר למרוח אותם כפי שהם בלבד. צמחים שאינם עומדים לאכילה, מותר להכין מהם סבון ושמפו. ונחלקו הראשונים אם יש בהם קדושת שביעית. ומותר להכניסם לבית המרחץ ואין בזה משום בזיון פירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

פירות חו"ל, אין בהם איסור סחורה. אולם חכמים גזרו שלא למוכרם במידה ובמשקל, שלא יטעו להחליף בינם לבין פירות ארץ ישראל הקדושים בקדושת שביעית. אמנם אם הבקיאים בטיב פירות וירקות יכולים להבחין בהם שהם מחו"ל, וכן אם רוב הפירות המצויים ממין זה הם מחו"ל, מותר למוכרם כרגיל. וכן אם הם מונחים בחנות באריזות מיוחדות, שרשום עליהן ארץ המוצא של הפירות, מותר למוכרם כרגיל. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

אם המוכר אינו מבין את ענין השליחות כלל, והוא מתייחס אליה כאל טקס דתי בלבד, אכן יש מקום לחשוש שחתימתו אינה מועילה והשליחות בטלה. אכן אם יכתבו את שטר השליחות כחוזה משפטי שיהיה קביל גם בערכאות, יבין המוכר שהחוזה אכן מחייב, וחתימתו על השטר תהיה תקפה. הדרך הנכונה היא לפנות לאחת מוועדות הכשרות המנוסות והמקובלות, שתקבל על עצמה את הסדרת השליחות מול הירקן ואת הפיקוח על התוצרת. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

דרך אכילה שנהוגה אצל צמחונים וטבעונים ואינה נהוגה בשאר הציבור, אינה נחשבת כדרך אכילה אלא כדרך רפואה, ואין לעשות כך בפירות שביעית. אך אם הרבה אנשים נוהגים כך, גם אם הם נוהגים כך לשם הבריאות, הרי זה נחשב כדרך אכילה ומותר לנהוג כך גם בפירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

לדעת החזו"א אין ההבלעה מועילה להתיר איסור סחורה, ולדעתו אין היתר לקנות פירות אלו על ידי הבלעה. רק במקום שהמכירה מותרת, כגון שליקט לאכילה ומוכר מעט, מועילה ההבלעה שלא יתפסו הדמים בקדושת שביעית. אך יש חולקים וסוברים שההבלעה מועילה גם להתיר את הסחורה בפירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

מים שבישלו בהם תפוחי אדמה, מותר לשפכם לכיור. ויש מחמירים שאם היו תפוחי האדמה נקיים ומקולפים, ונתנו טעם במים, שימתין עד שיתקלקלו ואז ישפכם. המים שבקופסאות השימורים של אפונה וגזר וכדומה, יש לשמרם בקדושת שביעית מכיון שיש בהם טעם חזק ויש שמשתמשים בהם. וכן מי בישול הסלק יש לשמרם בקדושת שביעית, שהרי יש בהם טעם חזק והם ראויים לשתיה. מי כבישת מלפפונים, מותר לשפכם לפי שאין הדרך להשתמש בהם. ויש שהחמירו בזה כיון שיש מיעוט שמטבלים בהם את פיתם. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

מותר להכניס את העציצים לבית, אבל אסור יהיה להוציאם אחר כך החוצה. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

פרי שיש נוהגים לקלפו, מותר לקלפו על אף שרוב בני אדם אוכלים אותו בקליפתו. אך פרי שאין דרך לקלפו כלל, כמשמש ושזיף, אסור לקלפו. לגבי עגבניות, על אף שבדרך כלל אין הדרך לקלפן, התירו הפוסקים לאלו הנוהגים כך - לקלפן בפסח, וזאת משום שבפסח דרך הנוהגים בכך לקלפן. ועוד, שכשעושים רסק עגבניות או סלט מטבוחה רגילים לקלפן גם במשך השנה. אך יש אומרים שכיון שהדרך לאכלן בקליפתן אין לקלפן, אלא אם כן יחתוך עם הקליפה חלק ניכר מהפרי, כך שהקליפה תישאר ראויה לאכילה. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

לדעת רוב הפוסקים אין לקיים מנהגים אלו ביין של שביעית, לפי שהדבר נחשב כהפסד פירות שביעית. ובליל הסדר ראוי לקחת יין אחר לכוס שני, כדי שלא לבטל את המנהג לשפוך מן היין בעת אמירת המכות. להרחבת התשובה לחץ כאן