הבא: סימן נ"ב לימוד תורה לגוי <<
יו"ד סימן נ"א
גר צדק בכיבוד או"א ובאבילות
לכבוד ידידי הרב ר' אליהו אסאס שליט"א
שלו' רב,
אודות שאלתכם כיצד צריך גר צדק להתנהג עם אביו מולידו. הנה הרמב"ם (פ"ה מהל' ממרים הי"א) כתב שיש עליו חובה לנהוג כבוד באביו, אמנם בשו"ע (סי' רמא סט) למדנו רק דגר אסור לקלל אביו ולבזותו "שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה" ולא הזכיר חובת הכיבוד.
והנה על טעמה של הלכה זו הקשו האחרונים שענין באנו מקדושה חמורה לקלה הינו באיסורי עריות אבל כיבוד אב ואם אינו נמנה בז' מצוות בן נח. ובאחרונים תירצו בכמה אופנים, ביד אברהם כתב שהמקור לחיוב כאו"א – הוא מחם שנענש שלא כיבד לנח אביו, אולם ברעק"א הביא טעם נוסף שמכיון שגם בנימוסיהם מקובל לכבד הוריהם הרי אם בהיותו גר לא יכבד לאביו יש בזה משום חילול ה', ועוד ראיתי שהביאו חבל אחרונים שאכן לדעת השו"ע אין חובה לכבדו – רק אסור לבזותו מכיון שהנהגה כזו הינה מנוגדת לטבע ולשכל. ובשו"ת אגר"מ (יו"ד ח"ב סי' קל) כתב שהחובה היא מחמת הכרת הטוב.
אולם ממרן עט"ר שליט"א שמעתי, שהגם שבשו"ע לא הזכיר ענין כבוד, אין הכרח שהשו"ע חלוק על הרמב"ם ומשום כך עליו גם לכבדו ולא רק שלא לבזותו.
ואודות שאלתכם בדבר גר שמת אביו וביקש לישב שבעה, הנה בשו"ע (סי' שעד ס"ה) כתב "הגר שנתגייר הוא ובניו אין מתאבלין זה על זה", הרי שאפילו אם נתגייר אביו אין יושבים שבעה – דאין יחס אב לבנו, (ועיין רמ"א וש"ך שם). אמנם אם אבי הגר הינו יהודי והגר מבקש מצד דרכי כבוד לישב שבעה אין למנוע ממנו, (אמנם יש לדון מתי ראוי לכבדו אם החזיק בסורו להיות נשוי לנכריה). אולם צריך להזהר שלא יבטל שום מצווה שהוא חייב בה (לדוגמא, גם ביום המיתה והקבורה עליו להניח תפילין) – אולם כשאביו גוי שמעתי ממרן שליט"א שלא יישב שבעה גם לא מדרכי כבוד.