או"ח ג' סימן קצ"ג
בענין אי שרי להתחפש קודם פורים – לגבר בשמלת אשה ולאשה בכלי גבר
במענה לשאלתו כי במוסד בו אשתו עובדת כמחנכת, התלמידות אינן נמצאות בפורים בפנימיה, והן עושות "מסיבת פורים" לפני י"ד באדר, ושאל אם אפשר להקל לאשה ללבוש כלי גבר במסיבה זו. וגם אם אסור, האם ניתן להקל לקטנים.
הנה כתב הרמ"א (בסוף סימן תרצו) "מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא וכן בלבישת כלאים דרבנן, וי"א דאסור אבל המנהג כסברא הראשונה". והנה בטעם ההיתר כתבו הפוסקים כמה טעמים, האחד מפני שבפורים אין זה שמלת אשה וכלי גבר, הואיל שגם אנשים וגם נשים לובשים זאת כאחת, והמהר"י מינץ (סי' יז) כתב דשרי מפני שמכוונים לשמחה ולא לניאוף, ודמיא למה שהתירו לחטוף דברי מאכל זה מזה בפורים, ועי' בדרכי משה (שם) שאחר שהביא דברי מהר"י מינץ כתב שאי אפשר לדמות איסור זה לחטיפת דברי מאכל דלענין ממון יש בו דין הפקר בית דין הפקר ומחילה, מה שאין כן כאן דהוי גדר של איסור, אבל להלכה כתב הרמ"א דהמנהג להקל. ורבים מן הפוסקים האריכו דיש להחמיר בדבר, ואף על פי כן הביא הרמ"א שכן הוא מנהגם של ישראל.
ובכותבי הדברים חשבתי להפנות תשומת לבך, שהתלמידות במוסדכם הינן מאחב"י הספרדים, ורבים מן הפוסקים הספרדים דעתם להחמיר בתחפושת זו גם בפורים, ועיין בב"י (סי' תרצה ד"ה כתוב בתרומת הדשן) דהזכיר רק המנהג של לקיחת הבחורים זה מזה אפילו שלא ברשות, ואף על מנהג זה כתב "ונ"ל דהיינו לדידהו שהיו נוהגים הבחורים כך, אבל אנו שלא נהגו כן וכו'", ומכאן קל וחומר לגבי מנהג לבישת שמלת אשה וכלי גבר שהוא ענין של איסור וכמש"ל.
ולהלכה מה ששאלת, אודות דעת רבינו זצוק"ל, אודיעך כי לדעתו גם לדעת הרמ"א הותר הדבר רק בפורים עצמו, והיה חוכך להחמיר שלא לעשות כן אף ביום י"ד למוקפים וביום ט"ו לפרזים – וא"כ ודאי שאין לאשה ללבוש כלי גבר במסיבה שנעשית קודם לפורים, אמנם בקטנים שלא הגיעו למצוות הבנתי ממנו כי יש מקום לדון להקל בכה"ג, ומסתמא סברתו דבכה"ג שמכוונים לשמחה ולא ח"ו לניאוף אפשר להקל, ע"כ תורף דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.
ושמעתי ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שהחזו"א אסר ללבוש שמלת אשה וכדומה אף בפורים ואפילו לקטנים.