או"ח ג' סימן קל"ו
בענין צילום ודין מלאכות בחוה"מ
אודות שאלתך אי אריך לצלם במצלמה בחול המועד, אבוא בקצרה.
בשו"ע (סי' תקמה) כתב דאסור לכתוב בחוה"מ, והוסיף הרמ"א דנהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן (עי"ש במ"ב), וציור בכלל כתיבה וכמש"כ הרמב"ם (פי"א מהל' שבת הי"ז) "הרושם רשמים וצורות בכותל ובשטר וכיוצ"ב, כדרך שהציירין רושמין, הרי זה חייב משום כותב", וכבר הכריעו האחרונים שצילום גם הוא בכלל כותב (עיין הר צבי יור"ד סי' רל ועיין מנחת יצחק ח"ב סי' כ ואכמ"ל). אלא דיש לדון שמעשה הצילום לא חשיב מעשה אומן והוי ככתב שלנו, ובהא נחתינן למה שדנו האחרונים במקום שהמעשה הינו מעשה הדיוט והתוצאה היא מעשה אומן איך להחשיב דבר זה. וראיתי בשמירת שבת כהלכתה (פרק סו הערה רט) שהביא דדעת מרן הגרשז"א זצוק"ל דמותר לחתום בחותמת ואינו חשיב מעשה אומן, הגם שהתוצאה היא מעשה אומן, אמנם יש מחכמי זמנינו דכתבו לאסור בזה (עי' תשו' באר משה).
ובדידי הוה עובדא, דלפני שנים רבות עמד מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל בתחנת אוטובוס ברחוב שבטי ישראל בחוה"מ סוכות ועצרתי את המכונית וביקשתי לקחתו לביתו בשערי חסד, ובכניסתו למכונית החל בנעימות קול לדון האיך מותר לנהוג במכונית בחוה"מ, ושאלתיו הלא זה מעשה הדיוט, ולא קיבל כי אמר "הנה אני איני יודע לנהוג במכונית", ולמחרת בבוקר בבואי למרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ספרתי לו כל המעשה, והשיב שלדעתו נהיגה במכונית הינה מעשה הדיוט ואין זה מעשה אומן – אף על פי שיש אנשים שאינם יודעים לנהוג, הואיל וחוסר יכולתם לנהוג נובע מכך שאינם רוצים וחפצים ללמוד לנהוג ולאו אדעתיה. ולמדנו עוד מדברי רבינו דגם מעשה שהתוצאה שלו היא מעשה אומן כגון נסיעה במכונית – מכיון שהמעשה גופא הינו מעשה הדיוט חשיב מעשה הדיוט.
ובנידון דידן הורה רבינו זצוק"ל דמותר לצלם בחוה"מ משום דחשיב מעשה הדיוט, אולם דוקא בדבר האבד, והיינו שמצלם אירוע שלא תהיה אפשרות לצלמו לאחר המועד (עיין ביאה"ל סי' תקמה ס"ה ד"ה ואפילו).
אמנם ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שמעתי כי מרן החזו"א ס"ל דאסור לצלם כלל בחוה"מ ואפי' אם נזדמן לו אירוע שלא יוכל לצלמו לאחר החג, ואין זה נכלל בכלל דבר האבד.