הבא: סימן צ"ט בענין שהייה באפית מצות <<
או"ח ג' סימן צ"ח
עוד הוראות מרן זצוק"ל בענין קטניות
הנה ארשום עלי ספר, כמה הוראות שאמר מרן בענין קטניות – ויסוד הדברים בדעת מרן כבר הוסבר לעיל ואין כאן אלא הוראותיו בקצרה.
א. בדבר השימוש בפסח בתמרוקים שנעשו מקטניות הורה רבינו זצוק"ל שאין בזה אפי' מנהג להחמיר ובתנאי שזה יהיה בתערובת ונפסל מאכילת כלב. ואעפ"י שהשואל העיר שהרי לדעת רבינו חיישינן לדעת הדברי מלכיאל שכל אוכל שנפסל בתהליך היצור – לתועלת המוצר, לא חשיב נפסל מאכילת כלב (עי' קובץ תשו' ח"א סי' מ"ט והארכנו בזה בסי' קודמים) השיב רבינו שבקטניות א"צ לחוש לדבר זה שאם עירבו קטניות לתועלת המוצר ונפסל מאכילה שלא להשתמש בזה.
ב. נייר שעשוי מקטניות אמר רבינו דאין כל חשש להשתמש בו באפית המצות, גם על המקלות שמכניסים לתנור.
ג. לגבי יצור תוצרת כשרה לפסח הורה מרן זצוק"ל שלא לייצר במפעל שיש לו קיטור משותף עם מפעל קטניות אם לא שפוגמים את הקיטור.
ד. מפעל שמיצרים בו קטניות אפשר להכשירו לפסח ע"י שמן (וא"צ מים).
ה. כידוע אחד מן החומרים המשמשים לקישור בין חומרים הינו "אמולסיפייר" (חומר מתחלב שמטרתו קישור בין שני חומרים שאינם חוברים היטב) שפעמים מיוצר מגליצרין שעלול להיות שומן מן החי, אמנם בתהליך היצור הוא עובר תהליכים כימיים והפוסקים דנו אודות שימוש בו ודימו זאת למוסק (מג"א רטז סק"ג, וע"ע חזו"א יור"ד סיק יב ואחיעזר ח"ג סי' לא, וראה עוד חק יעקב סי' תסז ס"ק טז ואכמ"ל), וודאי שלא ימצא מי שיתיר דבר זה למהדרין. אמנם הי' נידון במי פה (שאינו מתכוון לאוכלו אלא רק שוטף פיו) שנעשו לפסח, והאמולסיפייר שלהם הי' מקטניות, בזה הורה מרן רבינו זצוק"ל דאפשר להשתמש במי פה אלו לכתחילה בחג הפסח הואיל ואינו ראוי למאכל אדם ונתערב לפני החג, ובזה אין מנהג שלא להשתמש בו.
ו. כמו"כ לדעת רבינו, הנוהגים שלא לאכול קטניות בפסח, אסור להם לאכלם אף בער"פ לאחר זמן איסור אכילת חמץ, (כך גם הורה מרן זצוק"ל בער"פ שחל בשבת). ולמעשה כך כתב בחק יעקב (סי' תעא ס"ק ב) וכבר הביאו המהרש"ם (דעת תורה תנג סעיף א וסוף ד"ה ועיין שו"ת יוסף דעת), הגם שיש מתירים שאין איסור קטניות בער"פ (עיין בדע"ת הנ"ל). ודברי מרן זצוק"ל עולים בקנה אחד עם מ"ש הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל בסדר ערב פסח שחל בשבת ונדפס בתשובות הגריח"ז (מהדורת קרן ראם סי' מד אות ו), הגם שיתכן שהוא אסר רק משעה שאסור חמץ מן התורה ע"ש.