או"ח ג סימן צ"ז

הבא: סימן צ"ח עוד הוראות מרן זצוק"ל בענין קטניות <<

או"ח ג' סימן צ"ז

בענין קטניות בפסח

שאלתך (כפי שתובא להלן) בענין קטניות בפסח יש להקדים מה שהובא בישא יוסף (או"ח ח"ב סי' קסו) דעת מרן רבינו זצוק"ל בחומר איסור אכילת קטניות בפסח לבני אשכנז, ואשר מחמת כן ס"ל דאשה מבני אשכנז הנישאת לאחד מבני ספרד איננה נגררת אחרי בעלה הואיל ואיסור קטניות קבלו עליהם ועל זרעם ואינו פוקע בנישואי האשה, ובזמנו התבטא רבינו לענין איסור קטניות בהאי לישנא "אצלנו זה בנפשינו". וכוונתו מסתמא על דרך שכתב החתם סופר (יור"ד סי' קז) אודות גזירת חלב גוי, "מכל מקום כיון דיש דעה להחמיר כבר קבלו אבותינו עליהם כאותה דיעה ואסור עלינו בני אשכנז מדינא ואין לו התרה, ועמג"א סי' תקנא ססק"ז וקרוב בעיני [דהוי] נדר דאוריתא", וכעין זה כתב בחיי אדם אודות קטניות (כלל קכז ס"א) "דבר שתקנו חז"ל או אפילו הגאונים שבזמנינו לעשות סייג ונדר לתורה אזי אסרו לשנות בלאו דאוריתא דכתיב לא תסור וכו'", ובהמשך דבריו הקשה שא"כ אמאי ספיקו לקולא אלא "כך תקנו חז"ל שאע"פ שאסור מדאוריתא לעבור עליו מ"מ יהא ספיקו לקולא", ודברים אלו הם יסוד מוסד – לתשובות מרן רבינו זצוק"ל אודות שאלתך.

הנה שאלת אודות בן אשכנז אם ראוי להתארח אצל קרובו בחג הפסח – אשר מנהג עדתו לאכול קטניות, ואף שלא יאכילהו קטניות הרי המאכלים אשר יוגשו לפניו יהיו בכלים שבישלו בהם קטניות, ושאול שאלת הן על כלים שהן בני יומם, והן על כלים שאינם בני יומם.

אשוב על הראשונות – כתב המחבר (ריש סי' תנג) שמותר לעשות תבשיל מקטניות, ועל זה הוסיף הרמ"א "דיש אוסרים, והמנהג באשכנז להחמיר ואין לשנות, ומיהו פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו לתוך תבשיל", והאחרונים התקשו שהרי הרמ"א (סי' תסד) כתב לאסור חרדל שנתערב עם יין אפילו נתערב קודם הפסח דהוי כמיני קטניות שנוהגים בו איסור, ומקור דבריו בתרה"ד (סי' קיג וראה עוד בחוק יעקב שם, שד"ח אסיפת דינים מערכת חו"מ סי' ו אות ד ואכמ"ל). ומדברי התרומת הדשן עולה שתערובת קטניות אף בדיעבד לא הותרה אלא בדאיכא שישים, וז"ל "אם נמצא גרגיר של מיני קטניות בקדירה או בתבשיל לא מחמרינן כלל לאסור  התבשיל אפילו באכילה דגזירה דאיסור משהו ליכא אלא בתבואה דחמישה מינים", הרי דלדעתו מיני קטניות חשבינן להו כאיסור אלא דלא אסרינן בדיעבד במשהו.

אמנם יש מרבותינו האחרונים דס"ל דאפשר להקל אף ברוב היתר, עי' משנה ברורה (סי' תנג סק"ט) שהכריע כן כדעת החק יעקב, אלא דהוסיפו האחרונים דהיינו דוקא בדיעבד אבל לא לכתחילה (ודימו זאת לדמאי דתערובתו מותרת רק בדיעבד). ועפי"ז ישבו את הסתירה בין דברי הרמ"א כאן לבין ענין החרדל, דבחרדל היה דרכן לערב החרדל ביין – ולכן החמירו בו טפי.

ובענין לבשל בכלים שלדעת המבשל לא בושל בו איסור, ואילו האורח סבירא ליה לאיסורא, חלוק הדבר אם האוסר סובר דהדבר אסור מן הדין, או דסבירא ליה שזו רק חומרא ומעיקר הדין סובר כהמתירים, דאז אפשר לו להשתמש בכלי האוסרים אפילו לכתחילה. ואכן היו מן הגדולים כמו רבי ישמעאל הכהן שהיה רב באיטליה ונהג שלא לאכול קטניות, שס"ל שמותר לנוהגים שלא לאכול קטניות לבשל בכלי בן יומו של מי שאוכל קטניות, וכמ"ש בשו"ת זרע אמת (ח"ג סי' מח בתוספת לסימן) דאחרי שהוא קובע שמותר להשתמש בכלים שנתבשלו בהם קטניות "לדוחק השעה" – לשנה אחרת, מוסיף ומחדש "דודאי מותר להשתמש בכלים כיון דאין זה אלא חומרא בעלמא, ולא עוד אלא דאף אם בשלו בכלי שנתבשלו בו קטניות באותו היום עכ"ז יכול המתארח לאכול מאותו תבשיל". ועיין בכה"ח (סי' תנג אות כז) שהביא דלדעת המהרלב"ח אסור לבשל בכלי שהוא בן יומו.

וברור שהדיון להתיר דבר שנתבשל בכלי בן יומו הגם שיש בו נתינת טעם היינו דווקא בדבר שהינו מנהג (עיין פר"ח סימן תצו, דיני מנהגי איסור אות כד, וכף החיים סי' תמז ס"ק כז). אמנם בדבר שס"ל להאוסרים שהוא דבר אסור במהותו ולא רק מחמת מנהג, פשוט הוא דלא יתכן שיתירו בישול בכלי בן יומו. ומאחר ואיסור קטניות לאשכנזים איננו רק חומרא, ברור מפני מה כתב המהרלב"ח (סי' קכא) כי אסור למתיר להאכיל להאוסר מאכל שנתבשל בכלי בן יומו, ומותר להאכילו בדיעבד ממה שנתבשל בכלי שאינו בן יומו, אבל האוסר ודאי שאסור לכתחילה לבשל בכלי שאינו בן יומו, דענין נטל"פ להתיר הינו בדיעבד (אמנם עיין שם בסוף התשובה). אמנם מדברי הפר"ח (הנז"ל) עולה דכל מה שנהגו להקל בכלים היינו דווקא בחומרא, אבל בדבר שהוא אסור מה"ת נהגו איסור שלא להשתמש לכתחילה בכלי של מישהו אחר כמו שהם מחמירים בכלי איסור שלהם שאינו בן יומו שלא להשתמש בו לכתחילה. וכמו שכתב מרן הגרשז"א זצוק"ל (מנח"ש ח"א סי' מה, ד"ה ומבואר) "ואלמלי הי' הדבר בעיניהם איסור ברור, היו צריכים ודאי להיזהר גם מכלים שאינם בני יומם כיון דנ"ט לפגם מותר רק בדיעבד ולא לכתחילה".

אמנם בנידון שאלתך אם לילך לכתחילה ולהתארח אצל מי שנוהג לאכול קטניות ויודע דיבשל בשבילו בכלי שנתבשלו בו קטניות, בזה השיב מרן רבינו זצוק"ל דהמנהג שאין לילך לאכול מכלים שבישלו בהם קטניות שאין זה חשיב כהיתר דיעבד (הנז"ל). ועוד הוסיף ואמר, שאף לגבי כלי שאינו בן יומו המנהג שאין לאכול, אמנם בזה אמר שאם מתארח אצל אנשים שחושש שיפגעו יכול להקל לאכול מה שנתבשל בכלי שאינו בן יומו.