הבא: סימן ע"ח עוד בענין שינוי זרם החשמל ומדי מים דיגיטלים <<
או"ח ג' סימן ע"ז
בענין השימוש במדי מים דיגיטלים בשבת קודש
לפני זמן נתעוררה שאלה בענין השימוש במדי מים דיגיטלים, ובס"ד ישנם היום מדי מים דיגיטלים שאין בהם שום שאלה בשימוש בשב"ק, וברור שכל ערום ביראָה, יראֶה שלא ליכנס לשאלות כלל וישתדל להשתמש במדי מים שמאושרים לכתחילה ע"י רבנים תלמידי חכמים, וכמו שעוררו על כך גדולי התורה. אמנם מכיון שלא בכל מקום מוסדר מד המים בצורה מהודרת, אבוא בכתב לדון בשאלת השימוש במונה מים. וחובה להקדים דלא זכיתי לדון בדבר קדם מרן רבינו זי"ע הואיל והשאלה נתעוררה רק בתקופה האחרונה לחיי חיותו של רבינו זי"ע, אולם ננסה לדון בסוגיא עפ"י הדברים שזכינו לשמוע ולקבל מרבינו זצוק"ל.
הנה כידוע ישנם כמה סוגים של מדי מים וכבר האריכו בכמה מאמרים תורניים לפרט ולתאר את המפרט הטכני של המכשירים, והאריכו לבאר הדברים ממקורותיהם, ואין כאן מקומו להאריך, רק אנסה להשיבך בבירור דעת מרן זיע"א לפי הנלע"ד. בשאלתך פירטת שני סוגי מדי מים, האחד, מד מים שיש לו צג דיגיטלי הפועל באופן שכל כמות של מים ואפי' מזערית ביותר הזורמת בברז, גורמת לשינוי ברישום הספרות המופיעות על הצג הדיגיטלי, ולענ"ד לדעת רבינו השימוש במד זה בש"ק כרוך בשאלה של איסור מחמת הכתיבה על הצג, שיתכן וחשיב כתב המתקיים, וחשיב כתיבה. בפרט כאשר עם הפסקת זרימת המים תשאר הסיפרה האחרונה רשומה ע"ג המסך. [ולכאו' במונה זה יש מקום לומר דבפתיחת הברז לזמן קצר יש סברא לאסור יותר מאשר בפתיחה לזמן מרובה, כי יתכן שהספרות המתחלפות במשך זרימת המים לא חשיבא כתיבה כי אינם מתקיימות על המסך, ורק הסיפרה האחרונה היא זו שנחשבת לכתיבה הואיל ונשמרת על המסך לזמן ממושך יותר, וא"כ כאשר פותח הברז לזמן קצר ביותר מסתבר לומר שאכן הכתיבה חשיבא מכחו, אולם כאשר פותח לזמן ארוך הרי הסיפרה האחרונה שתשאר על המסך – שהיא זו הנחשבת לכתיבה, יתכן דלא חשיבא שבאה מכחו ממש, אבל יתכן כי מכיון שאם יסגרו את הברז הרי יראו על הצג את העדכון העכשווי חשיב כתיבה בעצם התחלת הפעלת הצג].
ואמנם מסתבר דעכ"פ אין זה חשיב דרך כתיבה ואם כן אין זה מלאכת מחשבת, וכן יש לדון דהוי פסיק רישא דלא ניחא ליה, שהרי לא איכפת ליה ומסתמא גם לא ניחא ליה במה שהמונה מציין את צריכת המים, כי דבר זה מביא לחיוב התשלום ועל כן יתכן דאין בזה איסור דאורייתא, אולם ביסוד הדבר הנידון הוא על מלאכת כותב דאורייתא ואין להשתמש במד מים כזה.
אולם עיקר שאלתך הינה אודות מד מים שלפי מה שנמסר הוא מורכב ממד מים מכני ספרתי רגיל, ואופן פעולתו הוא כדלהלן, מד המים מופעל על ידי שַבְשֶבֶת המסתובבת כתוצאה מזרימת המים בעת פתיחת הברז בבית. שבשבת זו – באמצעות מערכת מכנית של גלגלי שינים, מסובבת גלגל המונה ליטרים בודדים, הגלגל הזה מסיים סיבוב מלא בכל צריכת ליטר. בנוסף, מסובב הגלגל גלגל נוסף המכוון כך שבכל פעם שהגלגל הראשון מסיים סיבוב מסתובב הגלגל השני, עשירית סיבוב. גלגל שני זה, משלים סיבוב כאשר נצרכו 10 ליטר. כאשר הגלגל השני משלים סיבוב אזי הוא מזיז באותו אופן גלגל שלישי שמשלים סיבוב מלא רק כאשר נצרכו 100 ליטר. כל פעולת הגלגלים כאמור הינה מכנית לחלוטין. מכאן מתחילה המדידה האלקטרונית. על גבי הגלגל השלישי הנ"ל ישנה גיזרה מחזירת אור שגודלה 1600 (מעט פחות ממחצית המעגל). מול הגלגל ממוקמות שתי נורות לֶד וסנסור אופטי המסוגל לקלוט את האור (של הלד) המוחזר מחומר מחזיר האור. נורות הלד נדלקות מדי מספר שניות לחלקיק שניה בזו אחר זו באופן קבוע ללא קשר לצריכת המים. כשהסנסור קולט את האור המגיע ממחזיר האור ישנו שינוי זרם ובעקבות כך ה"מיקרו-מחשב" הנמצא במד המים יודע אם הלד נמצא מול החלק החשוך בגלגל או מול החלק המואר, ועל ידי כך מחשב ה"מיקרו-מחשב" את מספר הסיבובים שהגלגל עשה, וממילא, את מספר מאות הליטרים של המים שזרמו בברזים (הלד השני נמצא שם למטרה אחרת, על מנת לוודא את כיוון זרימת המים, ואין לו משמעות לעניננו). המחשב משדר החוצה את ספירת התוצאה מידי זמן קבוע, גם הוא ללא תלות בצריכת המים. כל זה מתבצע ללא רישום בצג דיגיטאלי.
והנה בהתאם למה שכבר בארנו כמה וכמה פעמים הרי לדעת מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל שינוי זרם משמעותי אסור בש"ק, והבנתי מרבינו זצוק"ל כי שינוי זרם משמעותי אינו מתבטא רק בכמות הזרם, אלא גם שינוי שהוא מזערי בזרם אבל איכותי בפעולה – נחשב שינוי זרם משמעותי. ולכן בנידון דידן למרות שהשינוי בכמות הזרם הינו מזערי, מסתבר דחשיב שינוי משמעותי, שהרי שינוי הזרם הוא הגורם לפעולת הרישום במחשב, ולכן הוא אסור בשב"ק, אולם אין בזה איסור דאורייתא אלא איסור דרבנן כמו שהארכנו בסימן הקודם שהוא מטעם איסור מוליד. לעומת זאת לדעת מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א בדעת מרן החזו"א זצוק"ל חיישינן בכל שינוי זרם החשמל למלאכה דאורייתא וא"כ שינוי זרם זה הינו בחשש מלאכה דאורייתא.
אמנם מחוץ לנידון איזה איסור יש בשינוי זרם, הרי בנידון דידן יש כמה צדדים נוספים לקולא, וכמ"ש לעיל כי פעולת מד המים חשיבא לפס"ר דלא ניחא ליה, שהרי אינו חפץ בהפעלת המונה שמחייבו בתשלום לחברת המים, וראיתי שכן כתב מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל עוד בהיות מדי מים מכניים בלבד (עי' שש"כ פי"ב סעי' יט סוף הע' נג) וז"ל "וכ"ש הכא דלא ניחא ליה כלל בהך מדידה", ושב וחזר על הדברים בשנת תשנ"ד בתשובה לקהילה בחו"ל במקום שהחלו להשתמש במדי מים דיגיטלים (ישורון כרך טו עמוד קלה). ובתוך הדברים כתב שאם כל מטרת המד מים היא כדי לציין את כמות המים הנצרכת ע"י הלקוח, הרי זה חשיב פסיק רישא דלא ניח"ל. (הגרש"ז למד על המכשיר רק מן המכתב שקיבל, ומכותלי תשובתו נראה שהיה לו צד שפעולת המונה מועילה לכניסת מים חדשים במקום המים שיצאו, ולכן כתב בלשון ספק שאם אכן כל פעולת מד המים היא רק לצורך מדידה הרי זה פסיק רישא דלא ניח"ל).
ועוד יש לדון שדבר זה הינו ספק פס"ר (לשעבר) שהרי כשפותח את המים אינו ודאי שיגיע בפתיחה זו לכמות של מאה ליטר ותעשה פעולת הרישום.
והנה בענין פס"ר דלא ניח"ל נחלקו רבותינו הראשונים, והתוס' (שבת קג ע"א) הביא דעת הערוך דכל דהוא פס"ר דלא אכפת ליה או דלא נח"ל מותר, ולהלכה נקטינן שאיסור דרבנן איכא וכמבואר בשו"ע (סי' שכ סעי' יח ובמ"ב שם סקנ"ג), ובאיסור דרבנן מצאנו דנחלקו בזה התרוה"ד והמג"א, דלדעת התרוה"ד פס"ר באיסור דרבנן שרי, ולדעת המג"א אסור, (עי' שו"ע סי' שיד סעי' א, ב וסעי' יב ובמ"ב ס"ק יא עי"ש).
ובהצטרף שני הדברים פס"ר במילי דרבנן, ולא ניחא ליה, הרי רבו האחרונים הסבורים דבכה"ג קיל טפי, וז"ל הבאר יצחק (או"ח סי' ט ענף ה) "ובפס"ר דלא ניח"ל בדרבנן יש להקל בפשיטות". אמנם יש להעיר שדעת המ"ב בפס"ר דלא ניח"ל בחד דרבנן להחמיר בזה (סי' שטז סק"ה ושעה"צ שם וראה עוד חזו"א ריש סי' סא ובמנחת שלמה ח"א סימן י סק"י ואכמ"ל).
ובנוסף יש לצרף מש"כ דזהו ספק פס"ר, שלדעת הט"ז אין בו איסור, הגם שרבו החולקים כמבואר בבה"ל (סי' שטז ד"ה ולכן יש ליזהר), גם זה חזי לאיצטרופי לדון להקל בדבר.
וא"כ הרי דלדעת מרן זי"ע במד מים מסוג זה יש כאן שאלה של ספק פס"ר דלנח"ל באיסור דרבנן, ולכן הגם שודאי ראוי לכל מי שבידו, להתקין מדי מים שאין בהם סרך איסור, אולם מי שנקלע למקום שיש בו מד מים כזה יש מקום להקל ולהשתמש בזה בשב"ק.
ואמנם ראיתי שיש מגדולי ישראל שהוסיפו דחשיבא פעולה זו ככח כוחו, ודימו הדברים לסוגי' דחולין (טז ע"ב) וסנהדרין (עז ע"ב), וכמ"ש מרן הגרש"ז זצוק"ל (בתשובה הנז"ל) ובתשובת פאה"ד הגרש"ה וואזנר להגר"י זילברשטיין, אולם מכיוון שענין גדרי כח שני בדעת מרן זצוק"ל אינם ברורים לי באופן מוחלט, וידוע שיש הבדל בין דברי רש"י שחילק דכח ראשון הינו דווקא אם המים באים עליו מיד, וביד רמה סנהדרין חילק בין אם המים נוגעים במחיצה לבין אם המים באו אח"כ, וראה מ"ש בדבר אברהם (ח"ג סי"ג) וחזו"א (ב"ק סי' א סק"ה) ואכמ"ל, ומכיון שכאמור אין לי בזה ידיעה ברורה כיצד להגדיר כח כוחו אליבא דמרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ובפרט כאשר לענ"ד אף אם יהא חשיב כוחו הרי זה ספק פסיק רישא דלא ניח"ל במילי דרבנן.
אולם לדעת מרן החזו"א זצ"ל כפי ששמעתי ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א יש כאן שאלה של ספק פס"ר דלנח"ל באיסור דאורייתא וא"כ יש להחמיר בזה.
[והנה מרן הגרשז"א שם הוסיף לדון דגם לדעת החזו"א אין בזה שאלה של דאורייתא – גם אם מפעיל ממש זרם חשמלי הואיל וזה לזמן מועט, והפעלת זרם חשמלי לזמן מועט סובר הגרשז"א דגם לדעת החזו"א לא חשיב בונה. אולם הוא כבר מציין שם שיש הסוברים (וכונתו לגדולי תלמידי מרן החזו"א) בדברי החזו"א דאינו כן, אלא שגם בהפעלת זרם לזמן מועט חשיב בונה, וגם רבינו זצ"ל לא חילק בדעת החזו"א בין הפעלה לזמן מרובה והפעלה לזמן מועט, אולם בנידון דידן דהוי רק שינוי זרם ולא הדלקה מחדש, סובר רבינו דהוי רק איסור דרבנן].
וביום ג יג כסלו תשע"ג נכנסתי לקודש פנימה למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א וקרא את עיקרי הדברים האמורים לעיל, ובהורמנא דמרן אנו מפרסמים את הדברים.