הבא: סימן ע"ג לענין מוקצה בתרופות <<
או"ח ג' סימן ע"ב
דין מוקצה ב"כדור"
אודות מה ששאלת בדבר שיטת המחבר בדין מוקצה בכדור המשמש למשחק, וציינת כי שמעת שלדעת מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל אפשר להקל שאין בכדור המיועד למשחק משום איסור מוקצה, ואילו בשם מרן הסטייפלר מובא (ארחות שבת ח"א עמ' קמב) שאסר בביתו לילדים לשחק בשבת בכדור ומציין שם כמקור דברי השו"ע (בסי' שח).
במקור האי דינא למדנו בשו"ע (סי' שח סעי' מה) "אסור לשחק בשבת ויו"ט בכדור", וברמ"א כתב "יש מתירים ונהגו להקל". ובביאור דברי המחבר כתב המ"ב "שאין שם כלי עליו מחמת שראוי לשחוק בו, והוה כאבן שהוא מוקצה מחמת גופו, ואפילו בטלטול בעלמא אסור לדעה זו". ומקור דברי המחבר הוא ממש"כ הב"י דענין זה במחלוקת בין השבלי לקט לבין התוס', דלדעת השבלי הלקט "כדורים שאינם ראויים לצור עפ"י צלוחית דמימאסי שמטנפי ע"י טיט ועפר, וכן כדור של עץ אסור לטלטלו ולצחוק בו". אולם לדעת התוס' (ביצה יא ע"א ד"ה הכי גרסינן) "מותר לשחק ביו"ט בכדור שקורין פילוט"א, משמע שמותר לטלטל הכדור ביו"ט וה"ה בשבת דבדברים אלו יו"ט ושבת שוין הם". וסיים הב"י דבריו דבירושלמי סוף תענית איתא, טור שמעון למה חרב י"א משום שהיו משחקין בכדור. ומה שהקל ברמ"א זהו עפ"י דברי התוס' וכמבואר בדרכי משה.
והנה יש לחקור בטעם האיסור מוקצה דכתב הב"י אם כונתו דהוה מוקצה מחמת גופו משום שהכדורים שלהם לא היו מיוחדים למשחק באופן מוחלט, ואם אכן יהיו כדורים המיועדים רק לשם משחק לא חשוב מוקצה, או דאפ"ה יחשב מוקצה משום דמשחק איננו שימוש שיכול להחשיב הדבר לכלי.
והנה ראיתי באחרונים שתמהו ע"ד הב"י בשם השב"ל שתשמיש למשחק לא מהני לעשות כלי – מהא דתנן בכלים (ריש פרק כג) הכדור והאימום וכו'. הנוגע בהן טמא, מוכח שיש לכדור תורת כלי אע"פ שמיועד רק למשחק ובשו"ת אור לציון (ח"ב פרק כו, ח) נשאר בצ"ע. והנה כל קושייתם היא מחמת שראו את דברי השב"ל כפי שהביאם הב"י – אבל המעיין בשבלי הלקט (קכא) יראה שהוא גופא בהביאו את השאלה לרבי אליעזר (וכנראה כוונתו לרבי אליעזר מטול, חד מבעלי התוספות שנזכר בתחילת הסימן) אודות הכדור והאימם – מציין שהוא דן אודות כדור "פיוטא מחופה עור" והוא מאריך להביא את הסוגיה דכלים וכתב "נראה להוכיח מכאן דתורת כלי עליו, דעד כאן לא פליגי אלא לענין טבילה, אבל כולי מודי דשם כלי עליו, ואח"ז הביא בשם "מור רבי יהודה אחי שני" (כלומר בן דודו) ש"כדורים שלנו אפילו כלי לא חשיבי, ומחשבת השחוק שחישב לשחק בו לא משוי ליה כלי", וסיים דבריו "מ"מ בין שיש תורת כלי עליו בין שאין תורת כלי עליו, נראה שאסור לשחק בו ולטלטלו בשבת ויו"ט שהרי אין צריך בטילטולן", ובסיום דבריו משמע דאכן מספקא ליה אי כדור חשיב כלי, אולם אף אם נאמר שתורת כלי על הכדור, מ"מ מכיון שיש איסור לשחק בכדור בש"ק הרי אסור לטלטל את הכדור.
נמצינו למדים דאכן השבלי הלקט גופא דן דכדור חשיב כלי מהא דתנינן בכלים, ובסיום דבריו אכן כתב דאיסור טלטול יתכן ונובע משום דאין הוא צריך בטלטולן, אלא שגם אם חשיב כלי הרי זה מוקצה מחמת איסור, ומותר לטלטלו לצורך מקומו, והב"י שכתב שאסור לטלטלו הרי דהכריע דחשיב מוקצה מחמת גופו, והוא פשוט.
וחזיתי למ"ש הגאון אור לציון (ח"ב פרק כו אות ח) שאסור לטלטל כדור בשבת, וטוב להזהר שלא לטלטל שום צעצוע או משחק בשבת – וטעמו כמו שביאר בהערה, כי עפ"י המחבר (כמו שביאר המ"א) טעם האיסור דאין שם כלי בדבר שהוא רק למשחק וא"כ הוא הדין לכל משחק. אמנם בהמשך דבריו הביא שני טעמים להקל אפילו לפי הב"י בשאר משחקים – האחד, מ"ש הב"י בשם השבלי הלקט דהכדור מאוס הוא דמטנפי ע"י עפר וטיט ואינו ראוי לצור על פי צלוחיתו, משא"כ רוב המשחקים כיום. ועוד כתב שלדעתו הב"י החמיר בדבר מחמת הירושלמי שכתב שטור שמעון נחרב לחד מאן דאמר מחמת משחק הכדור, וכתב האור לציון שמסתבר שמחמת הירושלמי הכריע הב"י לאסור כדור, שאל"כ למה יכריע באיסור מוקצה כדעת השבלי הלקט לחומרא ולא כדעת התוספות לקולא, ומכיון שכך הרי הכרעת הב"י היא דווקא בכדור ולא בשאר משחקים. ולענ"ד קשה לחלק בין שאר משחקים לכדור – שאם משחק אינו משוה כלי הרי ודאי שאינם עומדים לצור עפ"י צלוחיתו.
אמנם מצאתי שחלוקה זו שבין כדור לשאר משחקים – כבר קדמו בשו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד זצ"ל (מהדורת קרן רא"ם סי' רעא) דשאל הגר"ש סובול אם מותר לגדול לכתחילה לשחק בכדור כדי להשתיק תינוק בוכה, והשיב הגרי"ח דלא יאות לעשות כן "כי עכ"פ אתרא דמרן", הרי למדנו מזה דלדעת הגרי"ח לפי הב"י בזה"ז יש בכדור איסור מוקצה. אבל הוסיף "ולולי דמסתפינא הייתי אומר כי השחוק הזה לא היה נוהג אצל יהודים, כי אם דוקא אצל אינם יהודים, ומהאי טעמא חשבו לו למוקצה". הרי דלדעת הגרי"ח באמת דברי הב"י נאמרו דוקא במשחק הכדור, הואיל ומשחק זה לא היה נהוג אצל יהודים (אולי למעט תינוקות) לכן חשוב מוקצה, אולם במשחקים אחרים לא קאי הב"י הואיל וחשיבות המשחק יכול לאשווי כלי.
ובתחילה, הייתי סבור שמרן זצוק"ל התיר כדור רק אליבא דהרמ"א, ואילו לדעת המחבר יש לחוש לאיסור וכמו שמובא בשם מרן הסטייפלר זצוק"ל – אמנם מכיון שאין בידי רישום מפורש שכן דעתו, לא כתבתי דעת מרן אליבא דהמחבר.