או"ח ב' סימן ק"ח
קריאת המסעות דפ' מסעי קודם שב"ק מסעי
המג"א (סי' תכח סס"ק ח) שאין להפסיק באמצע קריאת מ"ב מסעות, ומקורו מספר צרור המור (מהר"א סבע) "שאחרי שאלה המסעות וכו' רומזים לשם של מ"ב כנ"ל אין להפסיק החזן בקריאת הפרשה אלא שיקרא כולם עם אדם א' בענין שיהא המשכן אחד", וכן הוא במ"ב (סס"ק כא) ובשערי אפרים (שער ז אות כה) ועה"ש (סעיף ו).
אולם כבר הביא בספר הקדמון "נהג כצאן יוסף" (מנהגי פרנקפורט לר' יוסף יוזפא קאשמן סגל) לחלק, דהיינו דוקא "כשרוצה לקרא כולן אין פוסקין בהם וכו' אבל בב' וה' ובשבת במנחה שאין קורין כולם אין קפידא".
וראיתי שכן הביא בקצות השלחן (ג, סי' פד בבדי השולחן סוף הסימן) "מ"ב מסעות וכו' ואין להפסיק בהם והיינו בשבת שחרית אבל במנחה שבת וב' וה' נוהגין להפסיק בהם".
וכן שמעתי ממרן עט"ר שליט"א – שאכן בקרה"ת במנחה בש"ק פר' מטות, וכן בימים ב' וה' – מפסיקים לישראל ב"ויחנו על ים סוף" כמובא בספר נהג כצאן יוסף.
אולם בש"ק פ' מסעי אין להפסיק במסעות (יש מנהגים חלוקים כיצד לקרוא כל המסעות בב"א).