או"ח ב' סימן ק"ז
סדר הפטרות פרשת אחרי מות וקדושים
הנה פרשיות אחרי מות וקדושים מחוברות בכל השנים הפשוטות, וקוראים רק הפטרה אחת מתוך שתי ההפטרות – "הלוא כבני כושיים" (עמוס ט) לפרשת אחרי, ו"התשפוט" (יחזקאל כב) לפרשת קדושים, ואף ברוב השנים המעוברות קורים רק הפטרה אחת, כי הסדר בשנה מעוברת הוא או שפרשת אחרי נקראת בשבת הגדול – ואז מנהג ירושלים לקרוא "וערבה", או שפרשת קדושים חלה בר"ח אייר וקוראים "השמים כסאי" או בער"ח אייר וקוראים "מחר חודש", כך שברוב השנים קוראים רק הפטרה אחת. וכאשר קוראים הפטרה אחת נוהגין עפ"י פסק הרמ"א (סי' תכח ס"ח) דכשפרשיות אחרי מות וקדושים מחוברות קוראים בהפטרת אחרי מות, וביאר במ"ב טעם הדבר, הואיל ובהפטרת קדושים מוזכר מתועבות ירושלים, וכן הוא המנהג אף שבלבוש (סי' תצג) חלק על הרמ"א.
והנה לעיתים נדירות בשנה מעוברת שקביעותה זח"ג, פרשת אחרי וקדושים הינם נפרדות, ואין להם חיוב של הפטרה מיוחדת (כמו ר"ח, ערב ר"ח, וערבה) והרבה קולמסין נשתברו בענין, היו שנהגו שהיו קוראין בכה"ג פעמיים "הלוא כבני" וכך הורה הגרי"מ חרל"פ זצ"ל בשכונת שערי חסד ואף מרן הגרש"ז זצ"ל לא שינה מנהג זה בביהכנ"ס הגר"א, וכך מוסרים בשם עוד כמה מגדולי ירושלים. אולם הגרי"מ טיקוצינסקי בלוח אר"י שלו (לפחות בחלק מהשנים) כתב לקרוא בשבת אחרי מות הפטרת "התשפוט" ובשבת קדושים "הלוא כבני" הואיל וכן שמע מבעלי קריאה "הזקנים שכן הוא מנהג ירושלים (עפמ"ש הרמב"ם) ובאיזה אחרונים כנדפס בהרבה חומשים". ומבואר בדבריו דלא נהגו כדעת הרמ"א (שמקורה בדברי המרדכי) שאמר שהפטרת "הלוא כבני" היא הפטרת אחרי מות. וגם נדו מדברי המ"ב (ס"ק כו). ודבר זה עורר פולמוס והגר"ש גריינמן זצ"ל אף פירסם מאמר כנגד זה (תבונה שבט תש"ד), ובספר זר תורה (פ"י הערה קעו) הביא ששאל להגר"ש גריינמן מה דעת החזו"א בזה, "והשיב לי בזה"ל, הנני להודיעו כי לא הי' הדבר [פירסום המאמר בהתבונה י.א.] בהסכמתו זצללה"ה לבד אלא גם ביזמתו". ובשנת תשנ"ז שאל הרה"ג ר"ש סופר שליט"א (שעסק בענין ואף פירסם מאמר בקובץ מוריה אייר תש"ל) לרבינו מרן שליט"א אודות זה, וזה אשר נצטויתי ע"י מרן שליט"א להשיבו:
מרן שליט"א עיין במאמרו אודות ההפטרות לפרשיות אחרי וקדושים, ובו ערך הביא וביאר דברי רבותינו ראשונים ואחרונים בנושא זה, בטוב טעם ודעת.
אמנם למעשה הנוהג בביהמ"ד של מרן עט"ר הגרי"ש אלישיב שליט"א, כפי המשמעות של דברי הרמ"א (ס"ס תכח) דהפטרת "הלוא כבני כושיים" שייכת לפרשת אחרי מות, ובפ' קדושים לקרוא "התשפוט". והי"ת יזכהו לעסוק בתוה"ק מתוך נחת והרחבת הדעת.
עד כאן מה שנצטויתי להשיב בזמנו, ואם כן לפסק המ"ב ולדעת מרן החזו"א וכן הנהיג מרן שליט"א בבית מדרשו – קוראים שתי ההפטרות, הלוא כבני כושיים" בפרשת אחרי מות, ו"התשפוט" בפרשת קדושים.