או"ח א' סימן קנ"ב
בענין קריאת מגילה בישוב מעלה אדומים
בענין הישוב מעלה אדומים – אשר כתב בזה כת"ר לשנות המנהג שנהגו עד כה לקרוא המגילה בי"ד – ו"צריכים לפחות לחשוש ולקרות ולשמוח ולקיים מצוות היום גם בט"ו" עכ"ל.
אבוא בקצרה – כי קצר המצע ובהלכה זו האריכו רבותינו האחרונים, ורק אציין את ההכרח לענ"ד. הנה מדבריו משמע שמעלה אדומים ודאי חשיבא כעיירות המסופקות (ואולי אף יותר מכן – כמבואר בתשובתו) והדברים נסמכו על כמה טעמים.
הטעם הראשון – מחמת שהיא נראית מהאזור המזרחי של ירושלים מהרכס ליד הר הצופים, וכבר כת"ר הרגיש שאין העיר נראית מהעיר המוקפת חומה אלא מסמוך. ומה שכת"ר כתב שאזור זה הוא ספק כרך – כמדומני שלא כן הוא, שלא מצאנו מי אשר יאמר כי הרכסים במזרח הר הצופים והר הזיתים היו בתוך ירושלים. ובפרט המועד הקובע הוא היקף החומה בזמן יהושע – שהרי עיקר ישוב היבוסים היה בהר ציון ומאן מפיס להרחיבו למקומות נוספים. ואם נאמר כי החומה הקובעת היא החומה בזמן סוף הבית הראשון (שהרי גם אם פסקינן שמוקפות חומה מימות יהושע – כתנא דידן עפ"י הירושלמי יתכן שמתחשבים בגבולות העיר בזמן מרדכי ואסתר ראה עיר הקודש והמקדש ח"ג פרק כ"ז אות יג) לא מצאנו סימוכין שרכס ההרים המזרחי שממנו רואים את ירושלים הי' בתוך ירושלים. (וחשבתי להסביר דברי הגמ' בערכין דתרי ירושלים הוו כי הכוונה שהעיר ירושלים הי' שטח מצומצם בתחילתו סביבות הר – ציון, ועוד עיר שהורחבה אח"ז, ושטח זה הוא ירושלים השניה, וראיתי שכבר קדמוני וכתבו כעין זה בקובץ אזכרה כרך א', וציץ אליעזר חי"ז סי' עא ואכמ"ל).
מה שהוסיף – (בענין נראה אליבא דהר"ן) להחשיב את מעלה אדומים "משתתפת בעניני העיר ירושלים" (עפ"י השעה"צ תרפ"ח סק"ה). הנה יש לפקפק בזה הרבה, וכבר ציין כת"ר לדברי הפרמ"ג (סק"ג) ד"מתחשב" – חשיב במיסים וארנוניות, והרי מעלה אדומים מיסיה נפרדים והיא עיר נפרדת מירושלים, ומה שכתבת כי דיירי מעלה אדומים עובדים בירושלים לא מצאנו לרבותינו שאם בני מתא עובדים במתא אחרינא תיגרר בתרה. גם מה שציין ללמוד לנידון דידן דמעלה אדומים וירושלים כחדא חשבינא להו מדברי החתם סופר (או"ח סי' קצג) לטפול עיר גדולה לקטנה – "שלא יהא כחתן בין האבלים וכאבל בין החתנים" לא זכיתי להבין דבריו, דכל כוונת החתם סופר לומר שאין כאן ענין גרירה של עיר קטנה לגדולה, אבל כלום יעלה על הדעת שאם יהא עיר סמוכה רחוקה מיל ועוד אמה אחת נבוא להפך הדין ולהחשיבה כסמוכה שאל"כ תיחשב כ"חתן בין אבלים", אתמהה.
גם מ"ש לחייב מעלה אדומים שיש מקום שהוא בתוך רבוע העיר הן לירושלים והן למעלה אדומים כבר ציינתם כי בדברי החזו"א (בסי' קנג) נאמר כי אין רבוע העיר מועיל לענין סמוך – אך לדעתכם כמו שכתבתם "כשהרבוע מבליע אותו לתוך העיר להיות עיר אחת ודאי מועיל אף לענין מגילה" – דבר זה מנ"ל, ופשטות הדברים דאין דין הריבוע מועיל למגילה. ובעוניי נראה שגם בהלכות עירובין כתב החזו"א (סי' קי-ב ס"ק טז) "שהדבר צריך הכרע", וכל ענין לימוד הלכות מגילה מדיני עירובין אפילו לגבי מחיצת העיר כבר האריכו בזה האחרונים, ומהם שכתבו כי אין עירוב מועיל להחשיב כעיר למגילה (עיין במ"ש במנח"ש ב-ג סי' נט, בקריינא דאיגרתא ח"ב סי' קה, באגרת הפורים עמ' כט, במנחת יצחק ח"ח סי' ס"ב, ואכמ"ל). ודאתינא להכא, הגם שאינו קשור למכתב כת"ר אציין כי בענין הסתמכות על עירוב צוה"פ שמעתי ממרן (שליט"א) זצוק"ל שאם אכן הי' העירוב בלא עקולי ופשורי הי' מקום להחשיב העירוב שכל העיר חצר אחת, אבל כאשר העירובין נסמכין על כמה וכמה קולות אי אפשר לומר כן. אך כאמור דבר זה אינו נוגע לענינינו וכבר הכריע החזו"א שאין מרבעין.
אמנם כן, לפי בדיקות שעשיתם – יש בין בתי מעלה אדומים לסוף הכפר עזרי' המחובר לירושלים פחות ממיל – ובזה ברור שלדברי החזו"א אי אפשר לצרף כי בין הבתים יש מרחק של יותר מקמ"א אמה, אבל בכל אופן היו שסברו כי סמוך לסמוך ניתן לצרף כאשר הוא פחות ממיל.
למותר לציין, כי כל דברינו הינם רק הערות שחשבתי כאשר עיינתי בתשובתו – ולמעשה שמעתי כמה פעמים ממרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל כי מעיקר הדין יש לקרוא במעלה אדומים בי"ד והרוצה לנהוג מנהג חסידות יקרא אף בט"ו.
ומהרה בימים ובזמן הזה יראנו נפלאות כאשר הראה את אבותינו בימים ההם.