או"ח א' סימן קמ"ב
הדלקת נר חנוכה ברוח חזקה
נודע בשערים, כי המהרי"ל דיסקין עורר כי הנוהגים להדליק נר חנוכה ברה"ר עליהם לחוש בעיקר בזמן שיש רוח חזקה, שמא יכבה הנר, (עד שיסגור את דלתות הזכוכית של החנוכיה), ומקור דבריו אף שמבואר בשו"ע (תרע"ג ס"ב) דהדלקה עושה מצוה ולפיכך כבתה קודם שעבר זמנה אין זקוק לה, אולם כתבו הנו"כ (טז סק"י, מג"א סקי"ב) דאם העמידה במקום הרוח וכבתה זקוק לה דהוה כאילו לא נתן שמן כשיעור, ואם כן הוא הדין הכא בשעת הדלקה הרי הוא מעמידה במקום שאם לא יסגור הדלת תיכבה והרי זה כמו שלא נתן שמן כשיעור.
ולכן מקובל שהמהרי"ל דיסקין היה מדליק חנוכיתו כאשר דלתותיה סגורים, והיה מכניס את נר השמש לתוך החנוכיה מתחתית החנוכיה, וכבר כתבנו כמ"פ שמרן (שליט"א) זצוק"ל לא חש לזה, והי' מבאר דבריו – דגם בזמן חז"ל היו מדליקים בכלי זכוכית כדי שיראו הנרות, ולא חששו חז"ל שמא בזמן הקצר שבין הדלקה עד להנחת הזכוכית כנגד הרוח יכבו הנרות. [ואולי משום שכיוון שבידו לסגור מיד הדלת לא חשיב כאילו הדליק במקום שודאי יכבה כמו שמובא בשו"ת שלמת חיים בשם מורנו הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל].
והנה הראני ת"ח אחד מתושבי שכונתנו שליט"א תקנה לכך – על ידי שביקש להניח כפתילה נר שיש בתוכו כמין "זיקוקים דקים" וכאשר מדליקים אותו – אע"פ שיכבה על ידי הרוח, ישוב וידלק מחדש ואם כן יחשב כנר שאינו כבה אף באותו זמן שדלתות המנורה פתוחות שהרי אף אם יכבה ישוב וידלק.
ובבוא העצה לפני מרן (שליט"א) זצוק"ל – אמר שאין היא מועילה, שהרי אם יכבה הנר הרי הדלקה שתבוא אח"כ מחמת ה"זיקוקין הדקין" הנמצאים בנר אין חשיב הדלקה, ואף גם אם בשבת נאמר שהינו כוחו ואין זה גרמא הרי בחנוכה בעינן הדלקה כפי שהיתה במקדש, ובמקדש לא היה חשיב ההדלקה השניה כמו שהדליק המנורה.
[ונלע"ד עוד להוסיף – שבכמה צורות של הדלקה עוררו על כך שאין זה הדלקה של שמן, ואם כן אותם המדקדקים להדליק בשמן לא תנוח דעתם למצוא תקנה לחששו של המהרי"ל דיסקין – ע"י הדלקה בנר שאינו של שמן שיש בו זיקוקין דקין].