או"ח א' סימן ק"ז
דין יו"ט שני באילת
בדבר שאלתו אם צריך לנהוג באילת יו"ט שני כדין חו"ל – כבר נתפרסם שלדעת החזו"א אילת היא חו"ל לכל דבר וענין, ומשום כך התיר בה כלאי זרעים, ומוכח דלא הי' לו בזה צד ספק. ובגדרי יו"ט שני דעת החזו"א כמו שמובא בספר אר"י להגרי"מ טיקוצ'ינסקי (פרק ז – עמ' לז) שדין יום טוב שני נוהג דוקא בחו"ל כשיטת הריטב"א וכמו שמובא שם "וכן הסכים הגאון בעל חזון איש זצ"ל שגם בעבר הירדן לנהוג יום אחד, בלתי כל שחוץ לגבול ארץ ישראל – אף הקרובים לארץ ישראל יש לנהוג שני ימים". [ועיין חזו"א סי' קלב סק"ב דכתב וז"ל "והנה נהגו בכל אר"י לעשות יום אחד ויש להם על מה שיסמכו אחרי שכן דעת הריטב"א ובשל סופרים הלך אחרי המיקל ועוד דאצלנו הכל ספק ובספק גם לדעת הר"מ אין עושין רק יום אחד"] וראה אגרות הר"ב (להגר"ב מנדלסון אגרת טו) "ר' משה נ"י אמר לי והדפיס שמרן החזון-איש זצ"ל החליט שאילת לא הי' בגבולים של יהושע, אם בן אר"י בא לחו"ל… באילת לא תעשה מלאכה והתפילות תתפלל כמו בן אר"י ותפילין… תניח בצנעא". (וראה שם עוד אגרת כב). הן אמת שבשו"ת מנחת שלמה (ב-ג, סי' מו) האריך בזה (כנראה הי' זה בתשובה להגרי"מ טיקוצ'ינסקי) ובמסקנת דבריו כתב לחדש "דמכיון שבני אילת על כרחם יש להם להיגרר בכל דבר אחר השלטון… אפשר דכולהו כבני א"י חשיבי… ושפיר מצינן לומר דעל כגון דא לא גזר הלל שיעשו את עצמם כאילו אינם יודעים כלום מהקביעות שבא"י… [ובהמשך]… לענ"ד נראה שאם רק מספקינן אין צריכים לנהוג כי אם יום אחד בלבד". הרי דצירף מרן הגרשז"א זצ"ל ענין זה שאילת היום היא חלק "מהשלטון בא"י" לפטור באילת (ולו מחמת הספק) מחובת יו"ט שני.
אולם כאמור מרן החזון-איש לא חילק בסברא זו, וכן שמעתי ממרן הגרי"ש כי אחרי שזו הוראת החזו"א כן יש לנהוג.