בהזדמנויות רבות נערכים ערבי נשים להפרשת חלה. כדי לעשות זאת באופן נכון, חשוב לשים לב לשלושה דברים:
- מכיון שאם יש קמחים שונים או חברות שונות עלולה להיווצר שאלה של תערובת קמחים שכל אחד שייך לחיטה שגדלה בשנה אחרת, ואין מפרישים משנה על חברתה, לכן ראוי שהקמח יהיה כולו מאותה חברה ומאותו סוג, ועל כן תביא אישה אחת בלבד את כל הקמח.[משפטי ארץ חלה פרק י הלכה א]
- אם לא מתכננים כלל לאפות את הבצק אי אפשר לברך על הפרשת חלה, מכיוון שאין מפרישים בברכה מבצק שאינו מיועד לאפייה במקרה כזה מפרישים בלי ברכה. [משפטי ארץ חלה פרק א הלכה יז]
- אם מחלקים את הבצק וכל אחת מקבלת חלק קטן שהוא פחות משיעור חלה ואופה בביתה – אין לברך [שיעור חלה: מנהג ירושלים ורוב בני ספרד שמברכים כשיש בבצק קמח בשיעור של קילו שש מאות שישים ושש גרם, לדעת החזו"א לא מברכים עד שיש בבצק שיעור קמח של שני קילו ורבע]
- אם החלות נאפות ביחד, ואחרי האפייה מחלקים את החלות אפשר לברך. אם אין אפשרות לאפות יחד וכל אחת אופה את שלה מומלץ שאחת תיקח לעצמה חלק שיש בו שיעור חלה בברכה [כנ"ל] ותפריש ממנו בברכה על כל החלקים. [משפטי ארץ חלה פרק ב הלכות כ-כב]
איך מפרישים?
ההפרשה והברכה ייעשו לכתחילה על ידי מי שהיא בת מצווה אחרי גיל י"ב, ובדיעבד אפשר לתת למי שמלאו לה אחת עשרה שנים.
מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להפריש חלה", ויש שנהגו לברך "להפריש חלה מן העיסה".
אחר הברכה לוקחים ביד חתיכת בצק קטנה, מצמידים אותה לקערה שהבצק בתוכה ואומרים: "הרי זו חלה" ויש להזהר שהבצק שביד לא יתערב לאחר האמירה עם שאר הבצק.
את החלק שהופרש לחלה עדיף לשרוף על הכיריים או לעטוף אותו פעמיים בנייר כסף ולשרוף בתנור, ואם קשה לשרוף אפשר לעטוף בשקית ולהשליכו לפח.