הבא: סימן ע"ב עוד בענין מסירה למשטרה <<
חושן משפט סימן ע"א
מסירה למשטרה
בענין למסור למשטרה אדם שפשע כלפי זולתו כמו תאונת פגע וברח או גניבה, הרי באופן עקרוני היה מרן רבינו זצוק"ל מורה ובא שבמקום שיש חשש שישוב ויזיק את הזולת מותר למוסרו למשטרה.
אמנם אם אין חשש כזה כגון גנב שנתפס בקלקלתו וידוע ששב מדרכו הרעה אין למוסרו כי יתכן ויענישוהו שלא כדין.
ויסוד דברי רבינו הם מדברי הרמב"ם (פ"ד ה"ט מחובל ומזיק) ד"אסור למסור האדם ביד עכו"ם בין בגופו בין בממונו אפי' היה רשע בעל עבירות אפי' היה מיצר ומצערו" אולם בהמשך כתב הרמב"ם (הי"א) "כל המיצר לציבור ומצערם מותר למוסרו ביד עכו"ם להכותו ולאוסרו ולקונסו", ובתשו' הרשב"א (ח"ג סי' שצג) מבואר שיש מקרים שמותר למסור לעכו"ם משום שיש בהם תקנת הציבור. וראה בשו"ת פנים מאירות (ח"ב סי' קנה) במש"כ "כללא דמילתא, בהא נחתא ובהא סלקא, אם יראה עפ"י עוצם בינתם וחכמתם להסיר ממנו מוקשי מות ודבר הגורם לזה, רשות נתנה לייסרו קצת, כדי שיודה על האמת, ובלבד שיסכימו עמי שלושה בעלי תורה, יראי השם, ושונאי בצע" עכ"ל.
וכנראה סבר רבינו שכאשר יש חשש שימשיך להזיק לזולתו הרי זה נכלל במה שכתב הרמב"ם (בהי"א) שמיצר לציבור מותר למוסרו, או שזה בכלל דברי הרשב"א דיש בזה משום תקנת הציבור.
וכתב בזה רבינו (קובץ תשובות ח"ג סי' רלב) דדבר פשוט הוא דלמסור למלכות משום שמיצר לרבים בעינן לג' תנאים: א. שהדבר ברור שבדעתו של הנמסר להמשיך בדרכו הנלוזה. ב. אין יד ישראל תקיפה לעצור בעדו. ג. הדבר ברור שהנמסר אכן עשה את המיוחס אליו, ואין המוסר רשאי להחליט בדבר זה עפ"י דעתו.
ולדוגמא נשאל רבינו זצוק"ל מאחד ששכח את כרטיס האשראי שלו בחנות ואחד העובדים נטל את הכרטיס והשתמש בו ונתפס אח"כ ע"י המשטרה, ובא עכשיו הגנב בטענת פדיון שבויים לבעל הכרטיס, ומבקש שילך למשטרה ושם יאמר שנתן לו רשות להשתמש בכרטיס, דאילולי זאת יושיבו אותו בכלא ואיכא פדיון שבויים.
והשיב לו רבינו זצוק"ל, דפשיטא דעד שאינו משיב את כל מה שגנב שאין שום סרך מדת חסידות לומר למשטרה שנעשה הדבר ברשות, ורק אחר שהשיב כל מה שגנב יכול הוא לפנים משורת הדין לומר שנתן לו רשות, אבל בכל גווני אין כאן טענה של פדיון שבויים דהלא הוא גנב והוא צריך לישא בעול מה שפשע.
אמנם כל זה במסירה של ישראל לרשויות, אבל במקום שגוי עשה נזק וכדו' לישראל פשיטא דמותר למוסרו למשטרה אף ללא כל התנאים הנ"ל, ואף במקום שיש לחוש ואפילו קרוב לודאי שיד ישראל היתה באמצע, שרי למסור את הגוי המזיק למשטרה, ולא אמרינן שיש כאן מסירה של ישראל, אם אינו יודע בבירור שהיתה יד ישראל באמצע.