הבא: סימן נ' רוב שנקבע לפי חתימות <<
חושן משפט סימן מ"ט
אונאת דברים ב"סקר שוק"
שנינו בב"מ (נח ע"ב) לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח. ופירש שם המאירי "כשם שיש אונאה במקח וממכר כך יש אונאה בדברים, ר"ל שאסור להונות את חברו ולגרום לו פסידא בדבריו, והוא שאמר לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח, שהרי מתוך שהוא בוש לומר שאינו רוצה ליקח משפיל לו מקחו לומר שאינו שוה כל כך ואחרים שומעים ונמצא גורם לו פסידא. ואפילו לא היה אדם שם, מ"מ הוא מטריחו ומצערו שחשב למכור ולא מכר".
מבואר בדברי המאירי דבאונאת דברים איכא תרתי, חדא הפסד ממון למוכר שמוריד את מחיר החפץ, ועוד דאף בלא הפסד ממון איכא צערא ומאנהו בכך.
ובגמ' שם אמרינן דר' יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים. ולכאורה הוא דין נוסף שאף כשרוצה לקנות אם אין לו עתה דמים לא יתלה עיניו על המקח, אלא שדייק החפץ חיים בספרו חובת השמירה פרק יד דהשו"ע (חו"מ סי' רכח ס"ד) פסק שאסור לומר בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה והוא אינו רוצה לקנותו, אבל דינא דר' יהודה דאף אם רוצה לקנותו אלא שאין לו עתה דמים לא הזכיר כלל. וכתב הח"ח דיש להסתפק האם ס"ל להשו"ע דכיון שאין לו עתה דמים הרי אינו רוצה ליקח ונכלל בכלל הדין שאסור לשאול כשאינו רוצה ליקח, או דס"ל דכיון דהכא מיירי ברוצה ליקח אלא שאין לו עתה דמים, נחלקו בזה ר' יהודה וחכמים, דר' יהודה ס"ל דאם היה המוכר יודע שאין לו דמים הרי לא היה מדבר עמו, וממילא הוי בכלל אונאת דברים, אבל חכמים סברי דכיון דהוא רוצה ליקח אינו בכלל אונאת דברים, והלכה כחכמים, ולהכי לא פסקו השו"ע. והכריע הח"ח כפי הצד הזה (עי"ש ראיותיו) דחכמים פליגי על ר' יהודה בזה, וכיון דהלכה כמותם שרי לשאול בכמה חפץ זה וכדו' בשעה שאין לו דמים.
והנה נהוג היום שאנשים עושים 'סקר שוק' בכדי לדעת באיזה חנות מוכרים בזול יותר, והרי אין בדעתו לקנותו עתה, מכיון שהוא רק בודק מחירים, ונשאל רבינו זצוק"ל אי שרי לעשות כן. והשיב דכיון דנהגי אינשי בכך, ויודעים המוכרים ששואלים על אף שאין בדעתם לקנות, יאי שפיר למיעבד הכי. אמנם אם הוא מבזבז את זמנו של המוכר או גורם לו בכך איזה נזק שהוא, בודאי שהוא בכלל אונאת דברים ואסור.
ויש להוסיף על דברי מרן רבינו דלכאורה יש טעם נוסף להתיר, שהרי אם ימצא לבסוף שבחנות זו המחיר הוא הזול ביותר הרי יקנה בה, ונמצא שיש בדעתו לקנותו. ואף אמנם דהבודק מחירים בודאי לא יקנה עתה את החפץ, דעדיין הוא רוצה לבדוק במקומות נוספים, מ"מ יתכן דלפי דברי הח"ח הנ"ל, הוי בכלל מי שרוצה לקנות אלא שאין לו עתה דמים, דהלכה כחכמים שמותר לשאול על מחיר החפץ.