הבא: סימן י"ב בענין הנ"ל כנגד חברה ממשלתית וכדומה <<
חושן משפט סימן י"א
עוד בענין ערכאות כשהצד שכנגד
אינו מוכן לד"ת
מה ששאלת שיש לך דין ודברים עם מי שבודאי לא יבוא לדון בדין תורה האם מותר לך לתובעו ישירות בערכאות.
כתב אבי אדוני זקני בספר כסף הקדשים (סי' כו סעי' ב) "שאין ללכת בערכאות של גויים קודם רשות מבית דין צדק דעדת בני ישראל, מ"מ וכו', שיש אומדנא שלא תועיל התביעה בבי"ד צדק דעדת בנ"י, והוא אומדנא ידועה לרבים וכו' י"ל שמועיל אומדנא כנ"ל". ומבואר דלדעתו כל שיש אומדנא דמוכח א"צ להיתר דבי"ד בשביל לפנות לערכאות.
אולם מרן רבינו זצוק"ל סבירא ליה דההיתר לפנות לערכאות, גם כשיש אומדנא כנ"ל, הוא רק בהסכמת הבי"ד, ולכן היתה דעתו שאי אפשר לקבל היתר לפנות לערכאות בלי רשות של בית דין, וכמדוייק לשון השו"ע (חו"מ סי' כו סעי' ב), "נוטל רשות מבי"ד ומציל בדיני גוים מיד בעל דינו", והוא לשון הר"מ סוף הל' סנהדרין (ועי' סמ"ע שם סק"ה).
ולכן כאשר היתה תביעה נגד חברה בבעלות יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות שהיה ברור שלא יבואו לדון בבית דין, השיב מרן רבינו זצוק"ל דאין היתר לתבוע בערכאות עד אשר יתבעו בבי"ד, ובי"ד יתירו לפנות לערכאות.