הבא: סימן ס"ט פצויי פיטורים לאחר פטירה <<
חושן משפט סימן ס"ח
בענין יעשה מהן צרכי רבים
בגמ' ב"ק (צד ע"ב) אמרינן דגזלן שעשה תשובה ואינו יודע ממי גזל יעשה מהן צרכי רבים, דהיינו בורות שיחין ומערות, שיהנו מהן הנגזלים (רש"י). וכך נפסק בשו"ע (סי' שסו ס"ב) ובסמ"ע (ס"ק ה) שיעשה מהן צרכי רבים שיהנו מהן הנגזלים. ומשמעות הגמ' בביצה (כט ע"א) דלצדקה בעלמא לא מהני, דאמרינן התם דאבא שאול בן בטנית כנס שלש מאות גרבי יין מבירורי המידות והביאן לפני הגזברים בירושלים, ואמרו לו שהואיל והחמיר על עצמו יתנן לצרכי רבים, משמע דלא מהני לתתן להקדש בדק הבית, אלא בעינן דוקא צרכי רבים שיהנו מהן בעלי הממון ולא צדקה בעלמא.
ומכאן הוכיח האור שמח (שו"ת ח"ב סי' מז) דהנאה רוחנית דמצוה לא חשיבא הנאה לענין מצות השבה, דלא מהני לתתן לגזברין דבזה איכא רק הנאה רוחנית, והכא בעינן שיהנו הנגזלין בגופן מהשבתו.
וראה באגרות משה (חו"מ ח"א סי' פח) דכתב דבנין ותקון מקואות חשיב צרכי רבים, דחשיב גם הנאת גופו, וכך מבואר בירושלמי מו"ק (פ"א ה"ב) דתיקון המרחץ הוי צרכי רבים.
ונשאל רבינו זצוק"ל אם יכול לתת את הכסף לישיבה, האם חשיב צרכי רבים או דהויא צדקה והקדש בעלמא ולא יצא ידי חובתו בכך.
והנה באור שמח שם כתב דבמקום דמוטל על העשירים ליתן לקופה של צדקה ופוסקין עליהם לפי צורך העניים, א"כ אם יתן לקופה של צדקה הרי גם העניים יהנו מכך, וגם העשירים חשיב שקבלו הנאה דהרי משתרשי להו מה שהיו צריכים ליתן לקופה. והביא ראיה מהא דאמרינן (נדרים לג ע"ב) דמודר הנאה אינו יכול להשיב אבידה למדירו דמיתהני ליה בפרוטה דרב יוסף. וא"כ במקום שהנתינה לצדקה 'חוסכת' מחובת העשירים לתת חשיב צרכי רבים ושפיר יכול לצאת בכך ידי חובתו.
ולפי"ז נתינת הגזילה לישיבה מהני מתרי צדדי, גם מצד שזה מקום הנאה לרבים שהם או בניהם וקרוביהם ילמדו בישיבה ויהנו מהממון הנאה גשמית ורוחנית, ולא אמרינן שמא הנגזל לא יצטרך לבוא לאותה הישיבה, דהא במקואות חשיב צרכי רבים משום שהן מיועדים לכלל הציבור, וכן ישיבה כלל הציבור נהנה ממנה, ואף הנגזלים בכללן. ועוד דכיון דהחזקת הישיבה מוטלת על הציבור וחובה עליהם להחזיק התורה בממונם, שפיר יש כאן השבה לנגזלים בין אם הם עשירים ובין אם הם עניים.
וכך השיב רבינו זצוק"ל דנתינה לישיבה חשיב נתינה לצרכי רבים (ועי' שו"ת חלקת יעקב סי' טז אות ד).
