1. אנו ממליצים לומר תמיד בנוסח ההפרשה את שני המעשרות על מנת להמנע מטעויות וחשש טבל – כך: "ומעשר שני בדרומם של הפירות, ואם צריך מעשר עני יהיה מעשר עני בדרומם של הפירות" ולחלל את המעשר שני מספק [בלי ברכה].
2. ירקות המצויים בשווקים בתקופה זו רובם חייבים במעשר עני. [בטטה, שימורים, קפואים ועוד, שייכים לשנת מעשר שני].
3. ירקות הנלקטים בתקופה זו חייבים במעשר עני.
4. הפירות המצויים וכן הנקטפים בתקופה זו חייבים במעשר שני מלבד הפירות הבאים.
5. פירות הדר שנקטפו מט"ו בשבט הם ספק מעשר שני ספק מעשר עני, וחובה לומר בנוסח ההפרשה את שני המעשרות – כדלעיל, לאחר מכן יש לחללם בלא ברכה ובהם ישנה גם חובה לתת את המעשר עני.
6. שסק שיגיע לשווקים בתקופה הקרובה חנט לפני ט"ו בשבט וחלק מן הפירות כפי הנראה הגיע לעונת המעשרות אחרי ט"ו בשבט ויש לומר בנוסח ההפרשה גם מעשר שני וגם מעשר עני (ראה הליכות שדה 140).לא כך נוהגים
חיוב חלה
7. משלוחי מנות, אם מקבלים מיני מאפה ועוגות ביתיים שלא התחייבו בחלה משום שלא היו כשיעור, כשמניחים אותם אח"כ בארגז או במקרר יתכן שמצטרפים לחיוב חלה (יש מחלוקת אם רק מיני מאפה מאותו הסוג מצטרפים או גם סוגים שונים), לכן אם צירפם יש להפריש חלה מספק.
גם כשלא ידוע אם התחייבו בחלה כשעשו אותם והפרישו, או לא התחייבו, כשמצטרפים ראוי להפריש מספק בלי ברכה.
