שימוש בחמץ לאחר הפסח | ניסן תשפ"ד

להלן הוראות מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בשאלות אודות שימוש בחמץ לאחר הפסח:

1. שימוש אחר הפסח בחמץ שנמכר על ידי יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות:

א. מרן רבינו זצוק"ל היה חוזר ומורה שלדעתו אין תוקף למכירת חמץ בבעלות יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות אם הם חתמו על "נוסח שטר הרשאה רגיל למכירת חמץ" מפני שלדעתו ה"ז בלבו ובלב כל אדם שאין להם גמירות דעת למכור ומשום כך דעתו היתה שחמץ של חנויות ומפעלים אלו הינם חמץ שעבר עליו הפסח. וכפי שפירסמו בחייו של מרן זצוק"ל הבד"צ "שארית ישראל", "כידוע לדעת מרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל שטר הרשאה רגיל למכירת חמץ שנחתם ע"י יהודי שאיננו שומר תורה ומצוות, ובפרט כאשר השטר נחתם על ידו לא מיוזמתו אלא בגלל שועדת כשרות או רבנות תובעת זו ממנו, איננו תקף כלל ועיקר, ולכן חמץ שהיה ברשות מפעל או עסק שבעליו חתמו על שטר הרשאה למכירת חמץ בנוסח הרגיל, הינו לדעת מרן (שליט"א) זצוק"ל באיסור חמץ שעבר עליו הפסח, ואסור איפוא באכילת והנאה".
[הרחבת הדברים בדעת מרן רבינו זצוק"ל, ראה בהליכות שדה (גליונות ,95 172) ושו"ת ישא יוסף ח"א סי' פד, ונדפס בהרחבה בח"ז סי' צד ומה שמובא שם בשם מרן הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל].
ב. לאחר התיעצות עם מומחים (שנעשתה בהכוונת מרן זצוק"ל) הוכנו שטרי הרשאה למכירת חמץ ובהם נתווספו מספר סעיפים הנותנים תוקף לשטר ומונעים מהחותם על שטרות אלו את יכולת הטענה שחתימתו הינה רק לצרכים דתיים ואין בה ממש.
בכגון זה היה דעת מרן רבינו זצוק"ל שהחותם על הרשאה למכירת חמץ זו מכירתו מכירה.
ג. בערב פסח, שנת השמיטה תשס"ח, – נתפרסמו "הוראות נחוצות בשאלת פי רבינו מרן (שליט"א) זצוק"ל" – כי כאשר באים יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לחתום על שטר הרשאה של מכירת חמץ, חובה להפנות את תשומת לבם לאותם סעיפים בשטר ההרשאה אודות תוקף השטר גם בדיניהם, כדי שחתימתם תהא מחייבת. [מרן רבינו זצוק"ל הוסיף אז כי ראוי "לרשום סעיפים אלו גם כשמוכר החמץ שומר תורה ומצוות כדי לבצר תוקף המכירה כלפי הנכרי הקונה את החמץ"].
ד. תוקף מכירה זו הינה כאשר בעל המפעל (או מורשי חתימה) חותם על השטר האמור.

2. קמח לתות אם הוא חמץ:

בגליון הליכות שדה 162 ובשו"ת ישא יוסף ח"א סי' פה – ולאחר מכן בהודעות לציבור פרסמנו דעת מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל שקמח לתות הוי חמץ לפי מ"ש המ"ב (סי' תנג מ"ב סקכ"ג) [וראה מחנה ישראל פרק לה עמוד קס – ודעת מרן החזו"א ראה גם באורחות רבינו הוספות לח"ב]. בשנים האחרונות נעשו ונעשים שינויים בהכנת החיטים – לטחינה, לדוגמא בעבר היו שורים את החיטים באמבטיות מים, גם לניקוי החטים מגופים זרים, וגם להוספת לחות לחיטים. מזה שנים, החלו לבצע את הניקוי ע"י מכונות ניקוי, וגם ההרטבה של החיטים נעשית בזילוף תוך כדי שהחיטה משונעת כשאין עליה טופח ע"מ להטפיח לאחר מכן שוהה בלחות שעות הרבה בתא ההשהיה.
יש ת"ח שסבורים שהכנת החיטה בצורה הנוכחית כאשר יש ודאות של כניסת מים לגרעין – זו ראיה שהקמח הינו חמץ ומאידך יש הסוברים כי הזילוף המהיר הינו לתיתה שאינה הופכת את הקמח לחמץ מחמתה.
על שינויים אלו – לא זכינו לקבל הוראה ברורה ממרן זצוק"ל ולכן אין לנו בזה הוראה ודבר ברור ממרן זצוק“ל [אם קמח זה הינו חמץ גמור לדעת מרן רבינו זצוק"ל, ראה ישא יוסף חלק ז‘].
[הרחבת דברים, מאמרי הרבנים הגאונים שנתפרסמו בקובץ דבר ההתאחדות מ"ו, וחוברת דורות ערש"ק פ' מצורע תשע"ד, וחוברת מוריה ניסן תשע"ו ובקובץ ויעודם כג, וראה מ"ש שם בשם מרן הגרי"ש זצוק"ל, ובקובץ ישורון ניסן פ"ד].

בברכת התורה,
מזכירות בית ההוראה