להפרשת תרומות ומעשרות משסק ומצבר באדר א' תשפ"ד, יש לחוש שהפירות הגיעו לעונת המעשרות בתקופת ט"ו בשבט. לכן, יש מחמירים להפריש מכל פרי בנפרד, תוך הקפדה לחלק את הפירות שבסלסילה לפי גווני הצבע ולהפריש בנפרד מכל פירות שהגוונים שלהם שווים. חשש זה קיים גם בפירות שבפיקוח ועדות מהדרין. טעמם של המקלים בנוי על כמה ספיקות: א. שמא שנת המעשר נקבעת לפי חנטת הפירות [תחילת גידולם] כשיטת התוס', ומה שמגיע לשווקים בתקופה הקרובה היה כולו לפני ט"ו בשבט. ב. אין אנו בקיאים מהו זמן עונת המעשרות המדויק בפירות אלו ושמא מה שנמצא בפנינו כולו משנה אחת. ג. גם אם על העץ יש פירות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ט"ו בשבט ויש שהגיעו לעונת המעשרות אחרי ט"ו בשבט, מכיוון שהקטיף הוא סלקטיבי, [קוטפים בכל פעם רק פירות בשלים ברמה מסוימת] ויתכן ומסתבר שכל הפירות שלפנינו הגיעו לעונת המעשרות בזמן אחד. ד. גם אם ישנה תערובת שתי שנים, ישנן שיטות שפירות שתי שנים שהתערבו המיעוט בטל ברוב, וכל הפירות נחשבים שייכים לשנה אחת ורק במחצה על מחצה א"א להפריש מן התערובת.