כאשר השליח מפריש ומחלל מעשר שני בנוכחות הבעלים, מי מברך על ההפרשה והפדיון?
השליח הוא שמברך, כיוון שבכל מצווה שיש בה מעשה – עושה המעשה הוא המברך.
(מקורות: משנה ברורה רסג, כא, שו"ת מנחת שלמה תניינא סימן נה)
על פי ההלכה, במקרה שהשליח מפריש ומחלל מעשר שני בנוכחות הבעלים, הבעלים עצמו הוא המברך. זאת משום שהבעלים הוא בעל המצווה העיקרי.
הברכה על מצוות תרומות ומעשרות קשורה לחיוב המצווה המוטל על הבעלים. נוכחותו הופכת את פעולת השליח לשלוחו, והוא נחשב כמי שמקיים את המצווה בעצמו לעניין הברכה.
כן, ישנם מקרים בהם השליח יכול לברך, למשל כאשר הבעלים אינו נוכח ומינה את השליח במפורש לברך, או כאשר השליח מפריש עבור עצמו. כל מקרה נדון לגופו על פי ההלכה.
