אכן המנהג הרווח בירושלים היה שלא לנהוג קדושת שביעית בפירות נכרים, אולם גם בקרב חכמי ירושלים היו שנהגו קדושת שביעית בפירות נכרים, ולכן כל הרוצה רשאי לנהוג בהם קדושת שביעית, ואינו נחשב כמשנה ממנהג המקום.
המתגורר בבית אביו או חמיו, ובני הבית אינם נוהגים קדושת שביעית בפירות נכרים, והוא רוצה לנהוג בהם בקדושת שביעית, יעשה זאת בצנעה.
[ישנו נידון נוסף המסתעף מן הנידון שלנו, בדבר פירות שגדלו בידי הגוי בשביעית ונגמרה מלאכתם ביד ישראל, אם הם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. והרחבנו בזה כאן].
