כאשר מפרישים תרומה משמן זית טמא הניתן לכהן, אין חובה להפריש דווקא מן היפה. מספיק שהשמן יהיה ראוי למאכל, גם אם איכותו נמוכה יותר.
באופן כללי, מצוות הפרשת תרומה מחייבת להפריש מן היפה והמשובח ביותר. אולם, דין זה משתנה במקרים מסוימים, כגון בתרומה טמאה הניתנת לכהן, שם יש הקלות מסוימות.
כהן טמא רשאי לאכול תרומה טמאה. לעומת זאת, כהן טהור אינו רשאי לאכול תרומה טמאה, ועליו לשרוף אותה או להשמידה.
בתרומה טהורה, יש להקפיד להפריש מן היפה ביותר כמצוות חז"ל. בתרומה טמאה, לעומת זאת, כיוון שרק כהן טמא יכול לאוכלה, ההקפדה על איכות "מן היפה" פחותה, ודי בשמן ראוי למאכל.