בחצרי גדל עץ רימונים, וכמובן הפקרתי את פירותיו כדין. לקראת ראש השנה קטפתי רימונים בכמות המותרת – עבור בני ביתי, ושלחתי מתוכם שני רימונים לשכן. שכני התעקש לשלם לי כמה מטבעות בעד הרימונים, ועתה מצויים בידי מטבעות שהן "דמי שביעית".
ברצוני לדעת, האם חלה חובת ביעור גם על "דמי שביעית"? ואם כן, מתי הוא זמן הביעור שלהם?
כסף, או דברי מאכל שנתקבלו בעד פירות שביעית, חלה עליהם קדושת שביעית, והם חייבים גם בביעור.
זמן ביעורם, הוא בזמן הביעור של אותם הפירות שניתנו בעדם.
(אך יש אומרים שזמן הביעור של דמי שביעית, דהיינו כסף או דברי מאכל שנתקבלו בעד פירות שביעית, הוא תמיד בראש השנה של השמינית).
ביעור בדמי שביעית הוא חובה הלכתית לסלק או להשמיד כסף שקיבל קדושת פירות שביעית. זה חל על כסף שהתקבל ממכירת פירות או ירקות שביעית, או כסף ששימש לפדיון מעשר שני. מטרתו למנוע שימוש לרעה או רווח מקדושת תוצרת השביעית לאחר זמנה המיועד.
חובת ביעור בדמי שביעית מתעוררת בדרך כלל בסוף שנת השמיטה, או בזמנים ספציפיים במהלך השנה שלאחר השמיטה, בהתאם לסוג התוצרת ולדעה ההלכתית. היא קשורה לביעור התוצרת עצמה מהבית.
בפועל, ביעור בדמי שביעית כרוך בהפקרת הכסף או השמדתו, בדומה לביעור התוצרת עצמה. לעיתים קרובות, הכסף מועבר לצדקה או משמש למצווה התואמת את קדושת השמיטה. מומלץ לקבל הדרכה ספציפית מסמכות הלכתית.
כסף מפדיון מעשר שני נושא אף הוא קדושה, ובמחזורי שמיטה מסוימים, עשוי להיות כפוף לביעור אם לא נעשה בו שימוש למטרתו המיועדת עד לזמן שנקבע. שניהם קשורים לטיפול נכון בכספים מקודשים שמקורם בתוצרת חקלאית.
