האם יש לנהוג כבוד בפירות שביעית, כפי שנוהגים כבוד בכל דבר קדוש? האם מותר להניח לילדים לשחק באגוזים שקדושים בקדושת שביעית? האם צריך ליטול ידים לפני אכילתם? וכן, מי שלפניו פירות שביעית ופירות חולין, האם ראוי להקדים לברכה את פירות השביעית?
במונח 'קדושת-שביעית' השתמשו חכמים כדי לתאר את כלל המצוות והדינים הנוהגים בפירות שביעית, אך אין כוונתם לומר שיש בפירות קדושה ממש כבשאר חפצי קדושה. ומכל מקום יש לנהוג כבוד בפירות שביעית, ואין להכניסם לבית המרחץ.
מותר לשחק באגוזים של שביעית, כיון שאינם נפסדים בכך. אמנם יש שחששו שיש בכעין זה משום פגימה בקדושתם, ולכן כתבו שראוי שלא לזרוק אגוזים של שביעית לפני החתן.
יש שחידשו שצריך ליטול ידים לפני אכילת פירות שביעית, אולם העיקר להלכה שאין צריך ליטול ידים לפני אכילתם, וכך המנהג.
לגבי דיני קדימה בברכות: אם אחד מהפירות שלפניו הוא ממין שבעה, או חביב, או שאר הקדימויות המפורטות בהלכות ברכות (אורח חיים סימן ריא), אזי הוא קודם לברכה גם לפירות שביעית, אמנם אם שני הפירות שוים בחשיבותם, נראה שראוי להקדים לברכה את פירות השביעית.
פירות שביעית קדושים בקדושת שביעית, ולכן יש לנהוג בהם בכבוד מיוחד. מנהגים אלו כוללים איסור להפסיד אותם, חובה לאכול אותם בקדושה, וכן איסור לסחור בהם באופן רגיל.
כן, אסור להפסיד פירות שביעית, לזרוק אותם לאשפה באופן מבזה, או להשתמש בהם לשימוש שאינו אכילה, כגון למאכל בהמה או לסיכה, אלא אם כן זו דרך אכילתם הרגילה.
פירות שביעית שהתקלקלו ואינם ראויים עוד למאכל אדם, יש להניחם בנפרד עד שיפסקו מלהיות ראויים למאכל בהמה, ורק אז ניתן לסלקם באופן שאינו מבזה, כגון בפח אשפה עטוף.
מנהגי הכבוד נובעים מקדושת השביעית הטמונה בפירות אלו. הם מבטאים את ההכרה בריבונות ה' על הארץ ועל יבוליה, ומחזקים את האמונה והקשר למצוות התלויות בארץ.
