חיוב תבלינים ועשבי תיבול בתרומות ומעשרות

דין תרומות ומעשרות בתבלינים תלוי בסוג התבלינים, יש תבלינים הנאכלים בפני עצמם והם חייבים בתרומות ומעשרות, לעומת זאת תבלינים שאינם באים אלא לתת טעם למאכלים פטורים  מתרומות ומעשרות. תבלינים הנאכלים בתערובת נחלקו הפוסקים האם חייבים בתרומות ומעשרות, ויש להפריש מהם תרומות ומעשרות בלי ברכה.

חלוקה זאת נכונה גם לגבי תבלינים שאנשים מסוימים נוהגים לגדל ואינם מצויים בחנויות.

להלן רשימה חלקית של תבלינים לפי חלוקתם:

תבלינים הנאכלים בפני עצמם ומפרישים תרומות ומעשרות בברכה:

בצל, כוסברה, לימון, מיזונה ורוקלה [הנקראים עלי ביבי], סלרי, עירית, פטרוזיליה, פרג, שום, שומשום, שמיר, תלתן קייצי [אספסת תרבותית].

תבלינים המשמשים לנתינת טעם ופטורים מהפרשה:

אניס, בבונג, גרניום, הל, זוטה לבנה, זעפרן [כרכום], טרגון, כמון, לואיזה, מרווה רפואית, מליסה, עלי דפנה, עשב לימון, פיגם [רודא], פלפל שחור, פלפל אנגלי, ציפורן, רוזמרין, שיבא, עלי תה.

תבלינים הנאכלים בתערובת ויש להפריש תרומות ומעשרות בלא ברכה:

איזוב [זעתר], אורגנו, גרגיר, זנגוויל [ג'ינג'ר], חזרת [חריין], קימל, קינמון, קצח, קפה.

ישנם תבלינים שבעדות וארצות מסוימות הם נאכלים ובמקומות אחרים הם משמשמים לנתינת טעם ויש להפריש מהם תרומות ומעשרות ואותם הנוהגים לאוכלם יכולים אף לברך על ההפרשה:

בזיליקום [ריחן, יש להבחין בין הבזיליקום העשבי שמשמש גם למאכל, לבין הבזיליקום העצי שבעיקר עומד לריח ופטור מהפרשה], חילבה [זרעי התלתן, לעומת זאת התפרחת והעלים פטורים מהפרשה לפי שרוב האנשים לא אוכלים אותם ], טימין [קורנית], כורכום, לוויג', מנטה, נענע.

להרחבת התשובה לחץ כאן >>