חיוב מעשרות בפירות רבעי משתיל שניטע באדמה

מכיוון שכפי שניתן להבין מדברי השואל אזי לפני שלוש שנים וחצי הוא נטע באדמה עציץ ולא זָרע זֶרע או נטע יחור חשוף שורש, הפירות שגדלו עכשיו אינם ודאי רבעי אלא ספק, משום שעציץ שניטע באדמה הוא בספק ממתי מונים לו שנות ערלה ורבעי, האם מעת זריעת הזרע והכנתו לשתיל, או מעת נטיעתו באדמה.

לפיכך על אף שפירות רבעי אינם חייבים בתרומות ומעשרות במקרה זה יש להפריש תרומות ומעשרות מספק ולחלל את הרבעי מספק. בין את ההפרשה ובין את החילול הרבעי יש לעשות ללא ברכה משום שמדובר בפירות שהם ספק רבעי ספק שמא כבר עברו על הנטיעה יותר מארבע שנים.

אמנם דעת מרן הגרי"ש אלישיב שאכן אין לברך על ההפרשה, אבל בשנות מעשר שני יש להפריש תחילה תרומות ומעשרות ולפני חילול המעשר שני – מספק יש לברך "בא"ה אקב"ו על פדיון הקודש" ואז לומר, "אם חל המעשר שני שעשיתי הרי הוא מחולל הוא וחומשו על פרוטה וחומש במטבע המיוחדת לכך, ואם פירות אלו הם רבעי הרי הם מחוללים הם וחומשם על המטבע המיוחדת לכך". [מנויי 'קרן המעשרות' יאמרו "על המטבע המיוחדת לכך בקרן המעשרות על פי תנאי הקרן"]

יש לשים לב כי שאלה זו מצויה מאוד מאחר שרוב הנטיעות היום נעשות מעציצים מוכנים וחיים ולא מיחורים או זרעים. ויש להקפיד בשנה הרביעית לנטיעה גם להפריש תרומות ומעשרות וגם לחלל את הרבעי – מספק. ולגבי ברכה יש לנהוג על פי האמור לעיל.