קרבה שנת השמיטה. כרגיל אני מפקיר את פירותי, פותח את שער החצר וכל הרוצה ליטול בא ונוטל.
אך הפעם איני יודע מה לעשות, שכן לעצי הפרי שבחצרי נוספו כמה עצים צעירים, חלקם עדיין בשנות הערלה וחלקם בשנת נטע רבעי. אני חושש שמא יכשלו המלקטים באיסור ערלה או באכילת פירות רבעי בלא פדיון. האם בהפקרת החצר איני גורם ח"ו מכשול לאחרים?
א. אם יש בחצירו גם עצי ערלה או רבעי, יפקיר את הפירות המותרים, ויציב שלט המפרט אלו הם הפירות המותרים ואלו האסורים. או שיציב שלט ברור על כל עץ מעצי הערלה שהפירות הם ערלה ואסורים באכילה, ועל עצי הרבעי שהפירות אסורים באכילה בלא פדיון.
ב. בזמננו, רוב עצי הרבעי אינם 'ודאי רבעי' אלא 'ספק רבעי', כמבואר בביאורים, ולכן יש לציין בשלט שיפדו את הפירות בלא ברכה.
ג. נחלקו האחרונים האם צריך להוסיף חומש בפדיון רבעי של שנת השמיטה, ומספק יש להוסיף חומש בין כשפודה פירות שגדלו בחצרו ובין כשפודה פירות שלקט מן ההפקר. אך כשפודה פירות רבעי שליקט אחר ונתן לו, לכו"ע אינו צריך להוסיף חומש.
ד. בשנת השמיטה, יש המהדרים המחללים בכל יום את פירות הרבעי שנקטפו מחצרם, כדי להציל את הלוקטים מאיסור אכילת רבעי בלא פדיון. ויש להם לומר את החילול בנוסח מיוחד, כמבואר בביאורים. ומכל מקום יתלו גם הם שלט המודיע ללוקטים שהפירות של רבעי, שגם הלוקטים יחללו את הפירות בלא ברכה, כמבואר הטעם בביאורים.
פירות ערלה ורבעי הגדלים בשנת השמיטה כפופים הן לדיני ערלה ורבעי והן לדיני שמיטה. ישנם פרטים הלכתיים מורכבים לגבי אופן הטיפול בהם, אכילתם ופדיונם, המשתנים בהתאם לשנה ולסוג הפרי.
שאלת הפקרת עצי ערלה ורבעי בשנת השמיטה היא סוגיה הלכתית מורכבת. ההפקר עשוי להשפיע על חובת הבעלות ועל דיני השמיטה החלים על הפירות, ויש לבחון כל מקרה לגופו על פי ההלכה.
פירות רבעי שגדלו בשנת השמיטה דורשים פדיון בכסף, בדומה לפירות רבעי בשנים רגילות, אך יש לשים לב גם לקדושת שביעית החלה עליהם. יש להתייעץ עם רב לקבלת הנחיות מדויקות לגבי אופן הפדיון והאכילה.
בית המדרש להלכה בהתיישבות מספק הדרכה הלכתית מקיפה בנושאי מצוות התלויות בארץ, כולל ערלה, רבעי ושמיטה. ניתן לפנות לבית ההוראה או לעיין במאמרים ושיעורים הזמינים באתר לקבלת מענה.
