האם עלי לברך שהחיינו על הנקטרינה לאחר שבירכתי על אפרסק?

נחלקו האחרונים האם לברך שהחיינו על פרי שהורכב באיסור, (ביאור הלכה סי' רכה סעי' ג), יש הסוברים שניתן לברך גם על פרי מורכב, וכן כתב בשונה הלכות (סימן רכה). אמנם יש הסוברים שכיון ויש פוסקים שהורו לא לברך על פרי מורכב שהחיינו לכן מחמת הספק ראוי שלא לברך על פרי שהורכב באיסור. וכן הוא דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

לצערנו בכל זני האפרסק ישנן גם הרכבות אסורות, על עצים שאינם מינם או ספק מינם, [אף שהנקטרינה אינה מורכבת על שזיף, כפי שרבים טועים לחשוב, השם "אפרשזיף" הוא רק מחמת דמיון קליפתו החיצונית לשזיף]

וכתב ראש ביהמ"ד להלכה בהתישבות הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א בשם הגרח"ק זצ"ל שלדעת הסוברים שאין לברך על פרי מורכב, כמו כן אין לברך כאשר הפרי הוא ספק מורכב באיסור, ולכן החוששים לברך כל שיש ספק אם הוא מורכב, יש לחשוש מלברך גם על אפרסק או על נקטרינה שהחיינו.

ועיין בהליכות שדה גליון 228 במכתבו של ראש ביהמ"ד להלכה בהתישבות הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א.

ולגבי שאלתך השנייה: [לנוהגים לברך גם על פרי מורכב, או כשידוע שהפירות שבידו אינם מורכבים באיסור] האפרסק והנקטרינה נחשבים שני זנים מאותו מין. ונחלקו הפוסקים בדין זה, דעת השו"ע (או"ח סימן רכ"ה סעיף ד) שיש לברך שהחיינו על כל זן וזן, אולם דעת כמה מהאחרונים היא שאין לברך שוב על זן אחר מאותו המין, ואף אם טעמו או מראהו שונים.

והמשנה ברורה שם (בשעה"צ ס"ק יח) מסיק "ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, וטוב יותר שיקח פרי של מין חדש שעדיין לא בירך עליה ויכוון להוציא גם את זה"

וכבר הובא באחרונים (ערוה"ש, שם סעיף ט ועוד), שמנהג העולם שלא לברך שוב שהחיינו.

ויש סברא נוספת שכתבו פוסקי זמננו, על פי המבואר במ"ב (שם ושאר אחרונים דעיקר הטעם לברך שוב משום שיש שמחה חדשה, וכיום זני הפירות בתוך אותו המין בדרך כלל אינם נחשבים לאנשים כדבר שטעמו שונה, ולא מרבים שמחה נוספת באכילתם, ולכן לא יברך שוב שהחיינו, וכן כתב בישא יוסף (או"ח ב סימן נג) בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

עיין בישא יוסף (או"ח ב סימן נג).

ולכן, כשאפשר, ראוי לנהוג את העצה שכתב המ"ב לקחת פרי חדש אחר ולכוון להוציא בברכת "שהחיינו" עליו גם את הנקטרינה, ובפרט אם מרגיש תוספת שמחה באכילת פרי הנקטרינה.

ללוח ברכת שהחיינו בפירות השונים [עיין שם בהערה 2 לענין אפרשזיף]